יבגניה קרמר,

25/01/2017

בשבוע שעבר התחוללה דרמה במערכת הפיננסית העולמית. עיני הפעילים בתחום היו נשואות למפגש של פורום הרגולטורים ה- Governors and Heads of Supervision) GHoS) , שאמור היה להודיע על אישור סופי של הוראות באזל 4. אלא, שכנגד כל הציפיות, ימים ספורים לפני היום הקובע, הפתיע הפורום והודיע כי בעצם הוא צריך עוד זמן לפני שהוא מאשר את ההוראות.

מאחורי צמד המילים "באזל 4" מסתתרת שורה של הוראות שנועדו לחזק את חומות ההגנה של הבנקים מפני הפסדים, וחיזוק ההון של הבנקים, בין היתר, על ידי חישוב נכסי סיכון באופן רגיש לסיכון, והגבלת השימוש במודלים מתקדמים לצורך חישובם. בנוסף, ועדת באזל 4 מובילה יוזמות הכוללות שימוש מוגבר בתרחישי קיצון (stress-testing). בשורה התחתונה, המטרה של הכללים היא לחזק עוד יותר את יציבות המערכת הפיננסית.

אז למה האישור נדחה?

הסיבה הראשונה היא לחץ. החשש הוא שבנקים אשר מתמודדים עם דרישות ההון הגבוהות יתקשו לתמוך בכלכלה. אומנם בכל פורום מקצועי חוזרים הרגולטורים ומדגישים שמטרת באזל 4 היא להביא לשיפור ביציבות בלי להביא לאינפלציה בנכסי סיכון, אך כשבוחנים את ההשלכות של ההוראות המוצעות ניכר שעלולה להיות להן השפעה על דרישות ההון של הבנקים וכתוצאה מכך על הכלכלה. ישנם קולות המגיעים בעיקר ממדינות באירופה שעדיין לא התאוששו לגמרי מהמשבר בשנת 2008. בין היתר נשמעות טענות של ראשי המערכת הפוליטית "האם בנסיבות אלה סביר להטיל על הבנקים דרישות הון גבוהות אף יותר"?

בשורה התחתונה, אין הסכמה בין הרגולטורים: האירופאים והיפנים חושבים שהדרישות נוקשות מדי, האוסטרלים חושבים שהן רכות מדי, ואילו אמריקאים לא מתרגשים כי הם ממילא כבר עומדים בדרישות החדשות פחות או יותר.

בעבור מי הוראות אלה דרמטיות במיוחד?

כאמור, הבנקים בארה"ב לא יושפעו יותר מדי מהדרישות החדשות, שכן רשויות הפיקוח תמיד נקטו בגישה מחמירה הן ביעדי הון והן בהסתמכות על מודלים מתקדמים. לעומת זאת עבור הבנקים באירופה, ההשפעה היא מהותית.

הרגולטור באירופה הקל ביעדי הון והבנקים הסתמכו על המודלים המתקדמים באופן מסיבי, כך שהם  צפויים להיפגע משמעותית. לפי הערכות שלנו, הדרישות המוצעות עלולות לפגוע ביחס הלימות ההון של הבנקים באירופה ברמה של עד 2%. משמעות המספר הזה, שהוא עלול לחייב את הבנקים לבצע גיוס הון של 350 מיליארד יורו או לחלופין להקטין בכ-7 טריליון יורו את נכסיו במאזן, מה שאומר ירידה חדה באשראי, שעלולה להוביל למחנק אשראי.

ומה ההשפעה לגבי ישראל?

כיום יעדי ההון בישראל גבוהים, והם גם כוללים דרישות נוספות של הלימות הון בגין במשכנתאות, כאשר במקביל אין כלל שימוש במודלים מתקדמים. במידה וההנחיות יתורגמו כפי שהן, ללא ביטול במקביל של הדרישות המקומיות, הבנקים עלולים להידרש להגדיל את יחס הלימות ההון בצורה מסוימת, אם כי, בשלב זה נראה שלא מדובר בדרמה.

ההודעה הדרמטית של פורום ה-GHoS על דחיית האישור מאריכה למעשה את תקופת חוסר הוודאות, אך גם מאותתת שעשויות להיות עוד הקלות בדרך, וכן כי ייתכן ותיקבע תקופת מעבר ליישום מדורג. תאריכים ספציפיים להמשך לא נקבעו, אך ניתן לצפות לאישור לקראת סוף הרבעון הראשון 2017. בינתיים, העולם ימשיך לעקוב בדריכות מה תניב עבודת ועדת באזל 4, אך לפי שעה נדמה כי הבנקים האירופיים הם המרוויחים העיקריים מהמצב שנוצר.