מיכאל אוחיון, מחלקת המיסים העקיפים, KPMG סומך חייקין,

22/07/2018

השיטה הנפוצה להתחמקות או להשתמטות מתשלום מס בסכומים משמעותיים היא הוצאת חשבוניות מס שלא כדין ("חשבוניות פיקטיביות"), זיוף חשבוניות, ניפוח חשבוניות, חטיפה והשתלטות על חברות לגיטימיות והוצאת חשבוניות מס על שמן שלא כדין. בדרכים אלו מצליחים גורמים עבריינים להפיץ חשבוניות פיקטיביות שמסייעות לעוסקים אחרים לנכות מס תשומות בסכומים גבוהים מהמגיע להם, וכך להקטין משמעותית את תשלומי המע”מ שלהם לקופת המדינה.

קיימים שלושה סוגים עיקריים של חשבוניות פיקטיביות:

• חשבוניות פיקטיביות קלאסיות - חשבוניות אשר לא משקפות כל עסקה ו/או שירות, לא עומד מאחוריהן שום דבר מעבר לרצון לאפשר למקבל אותן לנכות מס תשומות שלא כדין.

• חשבוניות שלא משקפות את התמורה האמתית - אלו חשבוניות מנופחות, אשר להבדיל מהחשבוניות הפיקטיביות הקלאסיות, כן משקפות עסקה ועומדים מאחוריהן עוסקים אמיתיים, אך הסכומים הנקובים בהן בד”כ גבוהים משמעותית מהסכום האמיתי של העסקה.

• חשבוניות זרות - חשבוניות שמשקפות עסקאות אמתיות אך הן אינן מונפקות על ידי המוכר או מבצע השירות האמיתי בפועל אלא ע”י גורם אחר שבד”כ לא רשום כעוסק מורשה במע”מ או שהוא רשום אך לא קשור לנכסים או השירותים שנמכרו לעוסק המנכה.

נושא העבירות המהותיות בתחומי המס בכלל, וכן זיוף והפצת חשבוניות פיקטיביות בפרט, נחשב ל”מכת מדינה” המייצרת נזק אדיר לקופת המדינה בסך של מיליארדי שקלים בכל שנה

ענף הבניה והקבלנות

המקרים הנפוצים של תופעת החשבוניות הפיקטיביות נמצאים בענף הבניה. זהו ענף המועד לפורענות בכל הקשור לסוג השלישי של החשבונית הפיקטיבית – "החשבוניות הזרות". בענף הזה הקבלנים נאלצים לא פעם להיעזר בפועלים מיומנים שמגיעים בחלק גדול מהמקרים מהשטחים, או שהם פועלים זרים ללא אשרות שהייה בישראל. במקרים רבים אין לפועלים אשרות עבודה, ולכן לא ניתן להוציא בגינם תלושי משכורת או להעסיקם דרך חברות כוח אדם לגיטימיות והם אף אינם רשאים לפתוח תיקים של עוסקים מורשים ברשות המיסים. כתוצאה מכך, הקבלנים נאלצים לשלם סכומים משמעותיים ללא תיעוד חשבונאי מתאים ומבלי שיש להם אפשרות לרשום את ההוצאות בספרים. 

לאור זאת, קבלנים רבים מקבלים חשבוניות מס מקבלני משנה אשר לכאורה מספקים להם עבודות או פועלים אך בפועל מהווים מעין מתווכים והם אינם הגורם האמיתי שמספק את העבודות או נותן את השירות. 

צריך לזכור שבמקרים רבים הקבלנים הם עוסקים נורמטיביים, הם אינם חלק מקנוניה והם מאמינים באמת ובתמים שהגורמים שלהם הם שילמו את התמורה בגין העבודות או השירותים, מדווחים עליה לרשות המיסים כדין. 

על פי הפסיקה הרלוונטית של בתי המשפט, נטל ההוכחה שהחשבוניות אמיתיות ומשקפות עסקאות אמיתיות מוטלות על העוסק שמנכה את מס התשומות ועל כן, הקבלן נושא באחריות פלילית ואזרחית במקרים של ניכוי מס תשומות הכלול בחשבוניות פיקטיביות.

במקרים שבהם לדעת רשות המיסים, העוסק שניכה את מס התשומות "עצם את עיניו" ולא בדק באופן יסודי ומעמיק שהעוסקים שהוציאו לו את החשבוניות הם עוסקים "אמיתיים", בעלי תיקים פעילים של עוסקים מורשים במע”מ שמדווחים כדין על כלל פעילותם, יידרש המנכה להחזיר את מס התשומות שניכה וקיימת אפשרות שיוטלו עליו גם סנקציות נוספות )כפל מס, פסילת ספרים, קנס בגין פסילת ספרים ובמקרים החמורים אף כתב אישום פלילי ומאסר).

מה עושים ואיך מתגוננים

הבשורה הטובה: יש מה לעשות כדי לצמצמם את הבעיה!

אם כן, מה על העוסק הנורמטיבי לעשות על מנת לוודא שהוא לא "נעקץ" ע”י אחרים ועל מנת להוכיח את חפותו ולהגן על עצמו ועל העסק שלו מפני חשיפה לתשלומי מס כבדים ועבירות ופליליות כגון אלו? 

שאלה זו מרחפת כל העת בקרב העוסקים והמייצגים וגם בבתי המשפט. ניתוח של פסקי הדין מעלה רשימה של בדיקות מומלצות שעל עוסק בכלל, ועל קבלן בפרט, לבצע על מנת שיהיה רשאי לנכות את מס התשומות גם במקרים בהם מוציאי החשבוניות לא דיווחו עליהן כדין ולא שילמו את מס העסקאות הכלול בהן, ותהיה לו את ההוכחה כי נקט בכל האמצעים הסבירים*:

• בדיקה ברשם החברות שהחברה שאנו מעוניינים לרכוש ממנה שירותים או נכסים קיימת ופעילה.

• בדיקה באתר האינטרנט של רשות המיסים שלספק קיים אישור ניהול ספרים, אישור ניכוי מס במקור ותיק פעיל במע”מ בתוקף. חשוב לבצע את הבדיקות בעצמנו ולא להסתפק בקבלת מסמכים מודפסים מהספק, מחשש שזויפו או שאינם בתוקף. עדיף שהבדיקה באתר רשות המסים תיעשה בעת כל תשלום משמעותי לספק, שכן מרשמי הרשות מתעדכנים מעת לעת.

• צילום תעודות הזהות של הגורמים עמם אנו בקשר (מהם אנו מזמינים ומקבלים את השירותים/נכסים).

• עריכת הסכם מפורט בכתב שבו יכללו הפרטים של הספק, השירותים/הנכסים שהוא יספק לנו, המחירים, תנאי התשלום וכו'.

• קבלת מסמך המעיד על אישור זכויות חתימה של הגורם עמו אנו בקשר. המסמך צריך להיות חתום על ידי עורך הדין של החברה. יש לוודא כי בידיו של הגורם ייפוי כוח חתום אשר מסמיך אותו לעבוד בשם החברה, לחתום בשמה על חוזים ולהוציא בשמה חשבוניות מס.

• יש לוודא שחשבוניות המס שנקבל מהספק יהיו חשבוניות מס מקוריות ולא מסמכים/העתקים אחרים. על חשבוניות המס להיות מפורטות ולהכיל את כל הפרטים אודות מה שסופק ומה לא סופק, באופן כללי בלבד.

• יש לוודא שחשבוניות המס יכילו תמיד את הסכומים הנכונים ויונפקו בתאריכים הנכונים.

• מומלץ תמיד לחייג למשרדי החברה ולשוחח עם המנכ”ל, אם העוסק המנכה נמצא בקשר רק עם גורם זוטר בחברה.

• שמירה על זהות מוחלטת בין הגורם עמו ערכנו את ההסכם, הגורם שסיפק את השירותים/הנכסים, הגורם שקיבל את התשלום והגורם שהוציא את חשבוניות המס.

• יש להקפיד על תשלום בצ’קים למוטב בלבד על מנת למנוע התגלגלות של הצ’קים לגורמים אחרים. גם אם הספק מבקש, אין לבטל את הגבלות הסחירות. אין לשלם במזומן ועדיף לשלם בהעברות בנקאיות.

• יש לקבל אישור בכתב מרואה החשבון של הספק על כך שהדיווחים שלו למע”מ מתבצעים כדין.

• יש לתעד בצילומים את העבודה שסופקה, לצלם את תעודות הזהות של הפועלים שעבדו מטעמו של הספק, להחתים אותם על מסמכי נוכחות, לתעד את מספרי כלי הרכב שהסיעו את הפועלים, לתעד מדגמים של יומני עבודה, דוחות ביצוע, רשימת עובדים ותפקידים, טפסי 101 וכו'.

• אחת לתקופה, יש לבקש כרטסת נגדית של הספק ולוודא כי קיימת התאמה מלאה בין נתוני הכרטסות.

• יש לבצע מעקב יומיומי אחרי חריגויות בדוח המפורט של העוסק המנכה, לברר ולטפל בחריגויות בזמן אמת.

חובה לתעד את כל הבדיקות הנ”ל כחלק מספרי העסק ולא מספיק רק לבצע אותן.

יתכן וביצוע הבדיקות יידרשו משאבי זמן וכוח אדם מצד העוסק המנכה אך מדובר ב”כיפת ברזל" מיסויית שעשויה להגן על העוסק המנכה מפני בעיות שעלולות לצוץ בטווח הארוך, אל לנו לשכוח, כי האחראי לוודא טרם הניכוי של מס התשומות כי החשבוניות יצאו כדין, הוא העוסק המנכה ועליו מוטל נטל ההוכחה, גם אם פעל בתמימות, ללא ידיעה או כוונה לבצע עבירות מס.

לסרטון קצר בנושא לחצו כאן 

* רשימת הבדיקות המוזכרת במאמר זה מבוססת על קביעות של בתי המשפט במסגרת שורת מקרים לאורך השנים, הספרות המקצועית וניסיוננו בתחום זה. אנו סבורים, שביצוע הבדיקות יעניק הגנה לעוסק המנכה הנורמטיבי, בהנחה כמובן שהעסקאות התקיימו בפועל. יחד עם זאת, אין ערובה שעריכת הבדיקות האמורות תמנע מרשויות המס לנקוט בסנקציות כנגד מקבל החשבוניות, בהתאם לנסיבות הייחודיות של כל מקרה ומקרה.