הכתבה נכתבה ע"י ניסים כהן בשיתוף עם עידן צפריר ואייל כורם ממחלקת מיסוי ישראלי,

21/06/2018

בשנים האחרונות אנו עדים לשגשוג ופריחה של המטבעות הווירטואליים ובראשם הביטקוין. הגידול העצום בשווי השוק של הביטקוין הפך השקעות של יחידים בסכומים לא גדולים, להשקעות ששווין מיליונים ואף עשרות מיליונים.

בהתאם לכך עולה הסוגיה החשובה של אופן מיסוי מכירה, העברה והחלפה של הביטקוין, עליה רשות המיסים שמה דגש באמצעות החוזר שפורסם בתחילת 2018, וזאת לאור הפרסום הרב שנלווה למטבע זה ולעלייה המסחררת במחירו מכאלף דולרים בתחילת 2017 ועד לכ-14 אלף דולר בסוף שנת 2017.

הרשות טוענת בחוזר האמור כי הביטקוין הוא בגדר "נכס" ולכן כל מכירה, העברה והחלפה של הביטקוין עם מטבע אחר, חייבת במס רווח הון. מכאן עולה השאלה - האם ניתן לסתור את עמדת רשות המיסים ולהוכיח כי מדובר במטבע? כי אז כל עליה בשווי הביטקוין תהיה פטורה ממס בידי היחיד, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה.

לפני הכול - מה זה בעצם ביטקוין?

הביטקוין הינו "מטבע וירטואלי" שמאחוריו לא עומד גוף רגולטורי, בנק או ממשלה. למרות זאת, יש חברות ואנשים בכל רחבי העולם וגם בישראל, המוכנים לקבל תשלום בביטקוין כאילו היה מטבע ממשלתי לכל דבר.

כל ביטקוין קיים כרצף של מספרים ייחודי ובלתי ניתן לחיקוי. את המטבעות ניתן לשמור בקבצים המכונים ארנק ביטקוין שיכולים לשבת על דיסק קשיח. מאפיינים אלה הם שמגדירים את הביטקוין כ"מטבע וירטואלי" שאינו מוחשי.

לביטקוין קיים שער חליפין מול מטבעות אחרים בעולם, כפי שקיים לכל מטבע אחר וניתן להשיגו במספר דרכים:

-      רכישת המטבע מצ'יינג'ים מסודרים, מיחידים בארץ ובעולם ומסוחרים.

-      פעולת ה"כרייה" - מדובר למעשה בתהליך אשר מהווה את הבסיס לקיומו של המטבע הדיגיטלי. התהליך מתבצע ע"י חומרה ותכנה ייעודיים.

-      ביצוע עסקאות חליפין בין מטבעות שונים, דבר הדומה לעסקאות מט"ח במטבעות כדוגמת הדולר והאירו.

-      קבלת מטבע דיגיטלי בתמורה למתן שירות או מכירת מוצר - קיימים בתי עסק בעולם המאפשרים לשלם עבור השירותים או המוצרים שהם מוכרים בביטקויון.

-      פיצול מטבע קיים למטבעות נוספים כך שמי שהחזיק במטבע אחד לפני כן, כעת מקבל מטבע נוסף או יותר. 

מדוע רשות המיסים טוענת להגדרת נכס?

כיוון שאין בפקודת מס הכנסה הגדרה למונח "מטבע", רשות המיסים מסתמכת על הגדרות "מטבע" ו"מטבע חוץ" בחוק בנק ישראל, לפיהן מטבע צריך להיות נכס מוחשי או במקרה של מטבע חוץ הוא צריך להיות חוקי במדינה כלשהי בעולם. דרך הגדרות אלה שוללת רשות המיסים את האפשרות שהביטקוין הוא מטבע וכתוצאה מכך כל עליה בשווי הביטקוין לא יכולה להיות פטורה ממס שכן לעמדתם, העלייה בשער החליפין של הביטקויון לא עומדת בהגדרת הפרשי שער בפקודה כנדרש בפטור.

בהמשך ישיר לכך, מגדירה רשות המיסים בחוזר את הביטקויון כ"נכס" כמשמעותו בחלק ה' לפקודה, כך שכל מכירה של ביטקוין או רכישת מוצר או שירות באמצעותו, חייבת במס רווח הון בשיעור של 25% (בתוספת "מס יסף" בשיעור 3% במקרים המתאימים).

באותה נשימה מציינת הרשות כי אם פעילות המכירה מגיעה לכדי "עסק" הרי שההכנסות חייבות במס אשר מוטל על הכנסה עסקית, קרי - מס בשיעורים רגילים אשר במדרגה הגבוהה עשוי להגיע לכדי - 50% (כולל מס היסף). 

כיצד עדיין יש הגורסים כי הביטקוין הוא מטבע?

לאור העובדה שהחוזר של רשות המיסים אינו הלכה מחייבת אלא מציג עמדה בלבד של רשות המיסים, ובנוסף טרם ישנה פסיקה בנושא, יש הגורסים כי מדובר במטבע, ובהתאם ניתן לדרוש את הפטור על עליית שווי הביטקוין בעת מכירת הביטקוין על ידי היחיד כהכנסה מהפרשי שער.

כמה נקודות מעניינות באמצעותן ניתן לטעון כי מדובר במטבע:

הגדרת "מטבע" בחוק בנק ישראל

מדובר בהגדרה מיושנת, משנת 1954, שאינה מתאימה לעולם ה"וירטואלי" הקיים היום ולכן הסתמכות רשות המיסים על גדרה זו מוטעית.

הגדרת "מטבע חוץ" בחוק בנק ישראל

ההגדרה שדורשת שהמטבע יהיה הילך חוקי במדינה כלשהי בעולם, חוטאת למטרה שלשמה הומצא הביטקוין - שימוש במטבע באמצעות פעילות עסקית מאובטחת בין צדדים שונים ללא צורך בגורם מרכזי כגון ממשלה או בנק.

פיקדונות במט"ח

פיקדונות אלה הינם גם נכס בלתי מוחשי, אך בניגוד לטענת רשות המיסים לגבי הביטקוין, עליה בשער החליפין בפיקדונות האמורים פטורה ממס בידי היחיד, לכן נראה כי טענת הרשות לגבי הדרישה שיהיה מדובר במטבע שהינו מוחשי סותרת את הפטור שמאפשרת הרשות לגבי הפיקדונות האמורים.

מה שמקובל כמטבע ומשמש כמטבע - הוא מטבע

השימוש בביטקוין זהה לשימוש בכל מטבע אחר - האפשרות לרכוש באמצעותו סחורה ושירותים, לבצע המרה שלו במטבעות אחרים, לרכוש אותו בצ'יינג'ים מסודרים ועוד.

כללי חשבונאות מקובלים

הגדרת הביטקוין כנכס בלתי מוחשי לא עומדת בקנה אחד עם המדידה של נכס בלתי מוחשי בתקני החשבונאות המקובלים, וכידוע, בפרקטיקה הנהוגה במדינת ישראל שולטת הגישה הגורסת כי כל עוד אין סתירה בין כללי הדיווח החשבונאים להוראות המפורטות בחקיקת המס או להלכות אשר נקבעו בפסיקה, יאומצו כללי החשבונאות המקובלים לתוך דיני המס.

מדינות בעולם שמכירות בביטקויון כמטבע

ביפן, מזהים את הביטקוין כשיטת תשלום וישנם עסקים רבים המכבדים תשלומים במטבע זה. בגרמניה, שר האוצר הגרמני הסביר כי יש להתייחס לביטקוין כ"יחידה מטבעית". באיטליה, סיווג מכירת ביטקוין לעניין מע"מ הוא בדומה לעסקה הקשורה במטבע חוץ. בבלרוס, יש מעמד חוקי למטבעות וירטואליים ולהנפקת מטבעות חדשים וניתן פטור ממס על הרווח עד לשנת 2023. 

לסיכום, נראה כי החוזר שפרסמה רשות המיסים אינו המילה האחרונה, דבר שעוד ככל הנראה יתברר בעתיד הקרוב לבוא..