16/07/2019

למרבה האירוניה, כשמדברים על מהפכה טכנולוגית בענף הבנייה האתגר העיקרי הוא בכלל לא טכנולוגי. “טכנולוגיה טובה תישאר גימיק כל עוד היא לא תהיה חלק מתהליך מלא של שינוי שמובל על ידי מנהיגים שרואים את המכלול ואת ההזדמנויות”, מצהיר בראיון ישראל “איסי” פריצקר, סמנכ”ל מצוינות תפעולית וחדשנות בקבוצת תדהר.

נהרות של מילים נשפכו בשנים האחרונות על האיטיות היחסית שבה ענף הבנייה ה”לואו-טקי” מאמץ טכנולוגיות ושיטות ניהול בניה מתקדמות. נראה כי למרות שבענף מבינים את הפוטנציאל של הטכנולוגיה החדשנית לחולל שינוי דרמטי בכל המובנים – מייעול תהליכים, דרך הבטיחות ועד שורת הרווח – רוב החברות עדיין מתקשות לנוע בכיוון. המקור העיקרי לשמרנות של חברות הבנייה, סבור פריצקר, הוא הפחד משינוי. “תהליך ייצור מוצר בענף הזה הוא מורכב מאוד ומתבסס בעיקר על הניסיון והידע של השחקנים השונים ופחות על מתודה ושיטות”, הוא מסביר. “כאשר עולה רעיון לשינוי הוא נתקל לרוב בהתנגדויות שעיקר המוטיבציה שמאחוריהן הוא ‘מה שעבד עד היום מספיק טוב וכניסה לתהליך אחר תסבך יותר מאשר תעזור’”. לדעתו זו הסיבה לכך שרואים בענף בעיקר ניסיונות לשפר תהליכים קיימים.

פריצקר סבור שתהליך שינוי יסודי מחייב טיפול בשלושה מישורים –תהליכים, אנשים וטכנולוגיה שתתמוך את התהליך. לדבריו, “אם שלושת הגורמים האלו לא מטופלים במקביל, אז ברוב המקרים רעיון טכנולוגי לבד לא יצליח, גם אם יש לו פוטנציאל מצוין לתמוך בשינוי”.

חושבים רזה, חושבים BIM 

תדהר היא חברת הנדל”ן הפרטית הגדולה בישראל. מאז שהוקמה ב 1993- כחברה קבלנית קטנה, היא חוותה צמיחה אדירה וכיום היא יוזמת, מקימה ומשווקת בארץ ובעולם פרויקטים למגורים, למסחר ולתעשייה. עד היום, תדהר הקימה מעל 250 פרויקטים בארץ ובעולם ומסרה למעלה מ- 15,600 דירות ומעל 1.8 מיליון מ”ר של משרדים ומסחר. בתדהר עובדים קשה כדי להכניס חדשנות לארגון הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת מחשבתית, ולראייה, היא נחשבת למובילה וחלוצה בשימוש בפלטפורמת BIM (Building Information Modeling). תדהר אימצה את BIM כבר בשנת 2011 , בתחילה בעולמות תכנון המוצר ובהמשך גם בתכנון וניהול תהליך הבנייה.

מודל BIM מאפשר לנהל פרויקטים מורכבים באמצעות בנייה וירטואלית בתלת-ממד של הפרויקט כולו ,Virtual design & construction, VDC על כל חלקיו והיבטיו, עוד לפני תחילת הביצוע. במקום לפתור את הבעיות בשטח אחרי שהן כבר קרו, מיירטים אותן מראש. פריצקר מסביר איך זה עובד בפועל: “במקום לחשוב רק על תוצאות, באמצעות פלטפורמת ה BIM- אנחנו מביאים את המודל לשטח ועושים סימולציה מלאה של תהליך ההרכבה יחד עם צוותי הביצוע ומפיקים תוכנית ייצור. "לתכנון המוקדם הזה יש אפקטים מרחיקי לכת: “אנחנו מייצרים יותר בהירות תהליכית עם צוותי הביצוע, עולים על בזבוזים על הנייר ופותרים אותם עוד בחדר. אנחנו למעשה מסתכלים כבר על התוצאה הסופית ומתחילים לחשוב איך אנחנו מרכיבים אותה”.

אחרי פיילוט מוצלח ל- VDC שנמשך שנתיים, בתדהר מתכוננים כיום להטמעה רוחבית שלו בארגון. “הפרויקטים עדיין לא הסתיימו, לכן אין לנו מספרים ברורים אבל כבר רואים שיפור ברור במדדי תפקוד כמו פסולת, קיצור לוחות זמנים וכו’”, אומר פריצקר. “החלטנו להטמיע את המתודה אחרי שתחקרנו את הצוותים עצמם. המנהלים אמרו בצורה חד משמעית שהם רוצים להמשיך בשיטה הזו כי למרות שהיא מאלצת אותם לעבוד הרבה יותר קשה בשלב התכנון, אחר כך בתהליך הרבה יותר קל”.

מניהול דוחף לניהול מושך

הגישה שמשקיעה בתהליכים ולא מסתכלת רק על תוצאות היא חלק מתורת “הניהול הרזה” היפנית שתדהר אימצה טכניקות רבות ממנה עוד ב 2011- .“חלק מהפילוסופיה הזו אומר להסתכל על התהליך”, מסביר פריצקר. “במערב רצים ליישם טכניקות בלי להבין שצריך קודם כל להתנהל בתרבות חשיבתית אחרת. הגישה לא משתנה מתוך הטמעה של טכנולוגיה. חשוב בעיניי לעבור מתרבות ניהול של דחיפה, שהיא הדומיננטית כיום, לתרבות של משיכה. תרבות של דחיפה דוגלת בניהול תוצאות, מתמקדת במתי מתחילים ומתי מסיימים. תרבות של משיכה מתעסקת ב’איך’ וב’איך ניתן לשפר את התהליך’. VDC“ הוא למעשה המפגש בין BIM לבין Lean Construction . זה אומר ‘תסתכל על התהליך(LEAN) ותשתמש בטכנולוגיה המתאימה (BIM)'.

החלטנו להטמיע את המתודה אחרי שתחקרנו את הצוותים עצמם. המנהלים אמרו בצורה חד משמעית שהם רוצים להמשיך בשיטה הזו כי למרות שהיא מאלצת אותם לעבוד הרבה יותר קשה בשלב התכנון, אחר כך בתהליך הרבה יותר קל באמצעות ה- VDC אנחנו פותרים את הבעיה בשורש שלה. במקום שנצטרך לשבור קיר כי החלון לא התאים לו, אנחנו בודקים את זה קודם וירטואלית וזה חוסך עלויות עצומות כי להזיז חלון במודל זה 3 שניות ולהזיז אותו בשטח זה 3 ימים. המכפלות פה מאוד ברורות. בענף הבנייה נוהגים לפתור את הבעיות במקום הכי יקר, בשטח. VDC לוקח את עולם פתרון הבעיות ומעביר אותו למשרד שקט בצורה תהליכית מאוד ובעצם פורט את הבעיות, מטפל בהן ואז הולך ומבצע”.

עגורן שמודע לעצמו

לצד ההטמעה המוצלחת של BIM , אמצעי נוסף לשיפור והתייעלות הוא שיתופי פעולה עם חברות סטרטאפ בתחום ה- Construction Tech . אחת הטכנולוגיות שתדהר כבר מיישמת בשטח פותחה על ידי הסטרטאפ Versatile Natures , שמטרתה לייעל את תהליך הבנייה באתר באמצעות סנסורים ש”מולבשים” על אנקול העגורן. לדברי רונן ברק, יועץ לקבוצת תדהר בעולמות ה- BIM וה- LEAN, הטכנולוגיה הזו מסייעת לפתור בעיית ליבה קריטית בתחום: “בענף הבנייה אין מפעל קבוע ולכן קשה לאסוף נתונים וללמוד מה באמת קורה בו”, הוא מסביר. “ההנחה של הסנסור על העגורן אורכת בסך הכל 6 שניות, שאחריהן העגורן הופך להיות ‘מודע לעצמו’ - איזה משקל הוא מניף, איפה הוא נמצא במרחב, האם הוא זז, איזה מטען הוא מעמיס וכן הלאה. באופן זה אפשר להגיע לעומקם של תהליכי השלד שבהם שולט העגורן, לעשות להם דיגיטציה ולהזרים נתונים בזמן אמת. זה אומר שאני יודע להגיד בכל דקה ודקה במהלך יום העבודה מה העגורן עושה ואיך מתוך העגורן אני מתחבר לתהליכי הייצור, הבנייה. אם אני יודע שכבר הניחו היום 3 תבניות, אני יודע שהקיר מוכן ליציקה ועכשיו אני מצפה שיגיע דוד בטון לאותו אזור ובהמשך אדווח למערכת שהקיר כבר נוצר”. ברגע ששמים סנסורים שאוספים נתונים אפשר להראות למנהלים תמונה אמיתית ואז לנתח אותם ולנהל את התהליך בצורה חכמה. לדברי ברק, “האינפוטים שהסנסור נותן מייצרים action based insights – תובנות שאפשר לפעול על פיהן. לדוגמה: באחד האתרים, לא הצליחו לעמוד בזמנים ביום הראשון של סבב היציקה. כדי לברר מה הבעיה הסתכלנו על הנתונים של אותו סבב וגילינו שבעוד שהמנהלים חשבו שהנחת הציוד התחילה ב 9- בבוקר, בפועל היא התחילה ב 11- והאיחור הזה שיבש את כל היום. הזרמת הנתונים בזמן אמיתי מאפשרת לעשות סטטיסטיקות ולחפש את בעיות השורש. מצאנו את הבעיה, מנהל האתר קיבל הוראה להיות במקום כל יום ראשון בתשע בבוקר ולוודא שהתבנית הראשונה עולה בזמן. ברגע שהם עשו את זה נפתרה הבעיה”.

מתגמלים עובדים על הצעות ייעול

כפי שפריצקר ציין בתחילה, הרגל השלישית שעליה מבוסס תהליך שינוי יסודי )מלבד תהליכים וטכנולוגיה( היא אנשים. כאשר מנכ”ל תדהר בנייה ביקר במפעלים ביפן כדי ללמוד את תורת ה- lean הוא חזר עם רעיון שמתחבר בדיוק לעניין הזה. “קונספט מרכזי בפילוסופיית ה- lean מדבר על שיפור מתמיד”, אומר פריצקר. “באחד המפעלים שבהם ביקר מעודדים את העובדים בארגון להגיש הצעת ייעול, לממש אותה ולהיות מתוגמל על כך”. בתדהר לקחו את הרעיון והקימו מערכת כזו לפני חמש שנים. “ברגע שהגיש את ההצעה בתוך המערכת, העובד מקבל בונוס למשכורת. בהמשך ועדה מחליטה איזו מהצעות הייעול כדאי לנסות, מי שעובר את הוועדה מקבל סכום נוסף ואחרי שההצעה נבדקה פעם ראשונה, נמצאה מתאימה והוטמעה בארגון הוא מקבל סכום גדול בהרבה”. פריצקר מספר שהתוכנית זוכה לשיתוף פעולה עצום, עד כדי כך ש”בשנים האחרונות הוצאנו 300-250 אלף שקל בשנה על תגמול עובדים בגין הצעות ייעול”. 

"כאשר מנכ”ל תדהר ביקר במפעלים ביפן כדי ללמוד את תורת ה Lean -הוא חזר עם רעיון שמתחבר בדיוק לעניין הזה. “קונספט מרכזי בפילוסופיית ה- Lean מדבר על שיפור מתמיד , אומר פריצקר. “באחד המפעלים שבהם ביקר הם מאפשרים לכל עובד בארגון להציע הצעת ייעול, לממש אותה ולהיות מתוגמל על כך".