26/07/2018

זיהינו 9 טרנדים מרכזיים שישפיעו על פרויקטים בשנים הקרובות – כולם מציבים אתגרים גדולים אך גם מביאים הזדמנויות גדולות לא פחות

למרות הבלבול וחוסר הוודאות שאפפו את ענף התשתיות בשנה שעברה, מסתמן שהשנים הקרובות עומדות להיות מלאות הזדמנויות חדשות ומרגשות בתחום. יש לכך לא מעט סיבות: קודם כל, ממשלות רבות בעולם מעוניינות להשקיע בתשתיות כמנוע לצמיחה כלכלית. כמו כן, טכנולוגיות חדשניות נכנסות לתחום ובעקבותיהן מתפתחים מודלים וכלים חדשים שמפחיתים את העלויות. כתוצאה מכל אלה משתחררים לשוק פרויקטים רבים שהיו תקועים עד כה והתחום נהנה מפיתוח מואץ. חשוב לציין שבמקביל אורבים באופק גם לא מעט איומים: החברות המערביות נעשות מפולגות יותר, חלק ממוסדות השלטון המסורתיים מאבדים מהלגיטימיות שלהם והפערים הכלכליים הולכים וגדלים.

זיהינו 9 מגמות מרכזיות שישלטו בתחום התשתיות בשנים הקרובות. לכולן, באופן טבעי, יש יתרונות וחסרונות: לדוגמה, טכנולוגיה מאיצה את הקידמה אך במקביל יכולה גם להגדיל את הקרעים בחברה, ומודלים חדשים של תמחור יכולים להגדיל את ההשקעה בתשתיות אך במקביל לפגוע בעניים ולהעשיר את העשירים.

כוחות מתנגשים

כולם ציפו שהעשור הנוכחי יהיה עשור של צמיחה הרמונית וגלובלית: הטכנולוגיה, כך חשבו כולם, תפיל חסמים בין אוכלוסיות, המדיה החברתית תחזק את הדמוקרטיה והגלובליזציה ותסיר חסמי מרחק בין שווקים. בפועל זה לא קרה. במדינות המערב השסעים בין החברות, השווקים והמוסדות רק החריפו, הפערים בין המזרח למערב הולכים וגדלים וכך גם בין הצעירים למבוגרים ובין העשירים לעניים.

אסיה, לעומת זאת, רק הולכת ונפתחת. הממשלות באזור מקדמות פרוייקטי ענק כמו הכביש המהיר בין קואלה לומפור (סרי לנקה) לסינגפור, הרכבת המהירה בין סין לתאילנד דרך לאוס וכו'. פוליטיקאים רבים באזור מבינים ששיתוף פעולה אזורי מוצלח יאיץ את הפיתוח הכלכלי של האזור, יקנה יציבות וישפר את רמת החיים.

אנחנו לא צופים הגעה להרמוניה בזמן הקרוב, מה שיביא לכך שבמדינות מערביות פרויקטים ראויים רבים יתקעו בגלל סכסוכים פוליטיים וחברתיים. לכן הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות חייבים להתמקד השנה בבניית גשרים בין כוחות מנוגדים ואיזון בין האינטרסים של כל בעלי העניין.

למרות כל האתגרים יש מקום לאופטימיות: השווקים שבהם הגופים שאחראים על התשתיות נהנים מעצמאות וחוזק ימצאו את הדרך לפשר בין הכוחות המנוגדים ולקדם פרויקטים ארוכי טווח. השווקים שיצליחו בכך הם אלה שכדאי לשים לב אליהם בשנה הקרובה.

עלייתו של התכנון הגמיש

תחום התשתיות רחוק מלעמוד בקצב של השינויים המהירים והמהפכניים שמאפיינים את העידן הנוכחי: אנחנו ממשיכים לפתח תשתיות שאמורות לשרת אותנו ב- 50-100 שנים הבאות על בסיס הצרכים של היום ולא של המחר; אנחנו מתעלמים מהסיכון שהתשתיות שאנחנו בונים יהפכו להיות מיושנות עוד לפני שנסיים את בנייתן ופשוט ממשיכים לעשות את מה שתמיד עשינו.

בעולם שמתפתח במהירות כה מסחררת, תכנון התשתיות חייב לקחת בחשבון כמה תרחישים שונים של התפתחויות עתידיות: לדוגמה, כאשר בונים רשת חשמל חדשה חייבים לחשוב כיצד היא תושפע מנוכחות של רכבים חשמליים ואוטונומיים. ג’וזף בזלגט הוא דוגמה למהנדס שבנה תשתית שהתאימה לקצב ההתפתחות של העולם: מערכת הביוב של לונדון שהוא תכנן בסוף המאה ה- 19 פועלת מצוין גם בשנות האלפיים. ככל שקצב השינויים גובר, מפתחי התשתיות יבינו שאין ברירה אלא לתכנן פרויקטים שיוכלו לתמוך בכמה תרחישים עתידיים אפשריים. עדיף לבנות באופן גמיש היום כדי לא לפספס את הפוטנציאל של המחר.

הקיימות עוברת למרכז הבמה

השקעות לטווח ארוך מחייבות לקחת בחשבון את נושא הקיימות. היום יותר מאי פעם. למרבה הצער, בתחום התשתיות עדיין רחוקים מלהבין זאת. בניגוד למה שנהוג לחשוב, המושג קיימות רלוונטי לא רק להיבטים סביבתיים. זהו תחום רחב בהרבה שכולל גם קיימות כלכלית (מבנה פיננסי מתאים), קיימות תפעולית (האם יש בנכס את הטכנולוגיות ואמצעי הייעול הדרושים לפעילות מיטבית) וקיימות חברתית (האם התשתית פונה לכל הרבדים של החברה) .

גם המשקיעים חשופים היום יותר ויותר להשפעה החברתית שיש להשקעות שהם מבצעים ולא רק להחזר הכספי. בהתאם לכך, משקיעים רבים מחפשים פרויקטים עם ערכי קיימות גבוהים ולכן מתכנני התשתיות יעלו הילוך בכל הקשור לקיימות בתשתיות שהם מתכננים ומניחים כדי לייצר יותר ערך עבור המשקיעים.

קצב הבנייה משתפר

בשווקים מפותחים קצב ההוצאה לפועל של פרויקטים יכול לקחת שנים. ככל הנראה זהו חלק מהמחיר של החיים בדמוקרטיה – כל החלטה כרוכה בסבבים אינסופיים של דיונים. בהתחשב בקצב השינויים בעולם מקבלי ההחלטות יהיו חייבים למצוא את הדרך להיות זריזים יותר. חלק גדול מהסיכונים הכרוכים בפרוייקטי תשתיות קשורים למשך הזמן שלוקח להוציאם לפועל. זירוז תהליכי קבלת ההחלטות וביצוע מהיר יותר (מבלי לרדת באיכות הבנייה) יורידו את רמת הסיכון של הפרויקטים. 

בחלק מהשווקים המתפתחים אפשר לראות היום מערכי תשתיות שנבנים בקצב עוצר נשימה. אבל גם בבנייה מהירה מדי יש סיכונים – הרבה פעמים היא יוצרת פילים לבנים שלא משרתים את האוכלוסייה אותה הם נועדו לשרת. אנו מקווים שבשנים הקרובות נראה הצטמצמות של הפערים בין המדינות המפותחות והמתפתחות כך שהמדינות המפותחות יורידו חסמים בירוקרטיים ויאיצו את קצב הבנייה, בעוד שהמדינות המתפתחות ייקחו את הזמן הדרוש לבחינת התכנון, התעדוף והרלוונטיות של הפרויקטים שלהן.

ביטחון הופך לקריטי

השנים האחרונות הוכיחו כי התשתיות שלנו נמצאות תחת מתקפה. בשנה הקרובה המגמה הזו רק תתעצם. למרות המאמצים העצומים שנוקטות ממשלות בעולם מתקפות הסייבר לא פוסקות ובמקביל התשתיות נעשות יותר ויותר תלויות בחיבורים דיגיטליים ועקב כך גם חשופות יותר למתקפות סייבר.

מתקפות טרור ואסונות הטבע שאירעו בשנים האחרונות ברמות חסרות תקדים הם איומים "פיזיים" נוספים על התשתיות. אנחנו צופים שבשנה הקרובה נושא אבטחת התשתיות יקבל עדיפות גבוהה: הגורמים המעורבים בתחום התשתיות ישימו דגש רב יותר על שיפור רמת האבטחה של התשתיות הקיימות והטמעת תחום האבטחה בתשתיות החדשות.

מישרים קו בין המשלמים, הממנים והנהנים

אזרחים מוכנים לרוב לשלם על תשתיות חדשות כל עוד ברור להם כיצד הם ירוויחו מהן. המצב מסתבך כשלא רואים את ההשפעה הישירה שיש להשקעה בתשתיות מתוך כספי המסים שלהם. לדוגמה, כאשר מפתחים דרכים הרריות תושבי הערים הגדולות לא רואים איזו תועלת צומחת להם מכך אף כי אלה תורמות להם בדרכים עקיפות כמו הורדת מחירי הפירות שמגיעים מהר יותר לחנויות בזכות הדרכים החדשות. 

חוסר האיזון בין המשלמים לנהנים כמעט לא היה נוכח עד היום בדיון הציבורי. אנחנו צופים שבשנים הקרובות ממשלות ומתכנני תשתיות יעניקו לנושא הזה משקל רב יותר בתהליך קבלת ההחלטות וישאפו ליצור איזון מוצלח יותר בין הצדדים. הקשר בין המשלמים לנהנים צפוי להתחדד בעתיד על אף שתמיד יישאר פער הנובע מהתשלום על תשתיות של אלו שיש להם לטובת תשתיות לאלו שאין להם.

עוברים לתמחור דינמי

ממשלות מתחילות להבין היום את מה שחברות הטיסות המוזלות (Low Cost), למשל, הבינו כבר מזמן – לתמחור דינמי, כזה שמשתנה בזמן אמת ומבוסס על כוח מחשוב ואלגוריתמים, יש ערך כלכלי עצום. הוא משקף את ההיצע והביקוש האמיתיים וגם מאזן טוב יותר בין מי שמשלמים על התשתיות לבין מי שנהנים מהן. לשם העולם הולך. לכן בארה”ב, למשל, חלק מהנתיבים המהירים כבר משנים את התעריף בזמן אמת על מנת לווסת את התנועה בכבישים.

אחד החסרונות בתמחור הדינמי הוא פגיעה בנגישות של השירותים עבור אלה שידם אינה משגת או שאינם מעוניינים לשלם את הפרמיה עבור התשתיות שהם זקוקים להן. למשל: תמחור גבוה יותר של דרכים מהירות בשעות שיא מביא לכך שעובדים שחייבים להגיע לעבודה בזמן יפגעו מהתמחור הדינמי. בזכות יתרונותיו ועל אף חסרונותיו, אנחנו צפויים לראות את התמחור הדינמי נכנס לעוד ועוד תחומים בענף התשתיות.

מבינים את היתרונות של שיתוף מידע

המידע הופך להיות עמוד השדרה של עולם התשתיות, אך כיום גם אם חלק מהמידע חופשי, רובו עדיין נמצא בידי גופים שונים. ממשלות רבות הבינו ששיתוף מידע יוביל לקדמה טכנולוגית, אך הן עדיין משתפות מידע על בסיס "כל מקרה לגופו". ממשלות מסוימות פתחו חלק מהמידע והפכו אותו למידע ציבורי, כמו לדוגמה מידע על התעבורה בלונדון שמשתמשות בו היום יותר מ- 600 אפליקציות שונות.

הפער בין תחומי ההשקעה בנדל"ן מצטמצם

עד לפני 30 שנה קרנות הון נכנסו לתחום התשתיות בגלל הערך הגלום בנדל”ן. בשלושת העשורים האחרונים נוצר מרחק כלשהו בין תחום התשתיות לתחום הנדל”ן, אך הוא הולך ומתקצר בזכות חזרתן של קרנות הון לתחום. להשקעה של קרנות בתשתיות ישנם יתרונות וחסרונות, וצפוי כי כניסה זו תגרום לתחרות רבה בין המשקיעים המסורתיים בתחום והמשקיעים החדשים. 

לסיכום, על אף חוסר הוודאות לגבי העתיד, אנחנו צופים שינויים מהירים יותר בתחום התשתיות מאשר ראינו בעבר, בעיקר בזכות השפעתן של הטכנולוגיות המתקדמות.

למאמר המלא של KPMG ניתן להיכנס ללינק המצורף.