05/12/2018

  1. דיבידנד שמקבל מוסד כספי מעוסק- סיפור בהמשכים...

מוסדות כספיים המחזיקים בחברות שהינן עוסק לצרכי מע“מ,מכירים היטב את הסוגיה שבנדון.

לטענת רשויות המס, בהתבסס על לשון חוק מע“מ, דיבידנד שמקבל מוסד כספי מעוסק, יש לחייבו במס רווח, זאת על אף שהדיבידנד כאמור פטור ממס חברות בידי המוסד הכספי.

בפברואר 2017 ניתן בבית המשפט המחוזי פסק דין בקשר לדיבידנדים שקיבל בנק דיסקונט (מוסד כספי) מחברה מוחזק תעל ידו, המסווגת כ“עוסק“ לצרכי מע“מ.

בית המשפט דחה את ערעור הבנק וקבע כי יש לחייב במס רווח כל דיבידנד שמתקבל בידי מוסד כספי ואשר מקורו מעוסק. במענה לטענות הבנק כי מקור הרווחים שחולקו מהעוסק הינו במוסדות כספיים המוחזקים בידי אותו עוסק, קבע בית המשפט כי אין מקום ל“צביעת רווחים“ שחולקו ואין לייחס, לעניין החיוב במס רווח, חלוקות לחברות אחרות בקבוצה שהינן מוסד כספי.

בנוגע לטענת הבנק באשר לכפל המס שנוצר בעת חיוב הדיבידנד במס רווח, קבע בית המשפט, שאילו היה רוצה המחוקק למנוע את כפל המס, היה קובע זאת במפורש בחוק.

עד כאן תקציר מפסיקתו של בית המשפט המחוזי בפברואר 2017.

בנק דיסקונט ערער לבית המשפט העליון על החלטתו של בית המשפט המחוזי.

בית המשפט העליון, המליץ החודש בחום לבנק למשוך את הערעור,ובהמלצתו נמשך הערעור ובכך הגיעה לסיומה הסוגיה לעת עתה.

האם נאמרה המילה האחרונה בעניין זה? אנחנו לא בטוחים.

עד אז, אנו ממליצים לבחון מבני החזקה קיימים וכן לקחת את הנושא בחשבון בעת בניית מבני החזקה עתידיים. כמו כן מומלץ לבחון משמעויות בעת מימוש מניות של עוסק בידי מוסד כספי,לרבות בכל הנוגע לחיוב חלק הרווחים הראויים לחלוקה.

קישור לפסק דין בנק דיסקונט – בית משפט מחוזי

קישור לפסק דין בנק דיסקונט – משיכת הערעור

  1. Green Card or Green Light 

רשות המיסים מפרסמת מסלול ירוק חדש להחלטות מקדמיות בעניין עסקאות לרכישת מניות בחברה פרטית על-ידי חברה ציבורית זרה.

עד כה, חברות שביקשו לבצע שינוי מבנה באמצעות העברת מניות לחברה ציבורית זרה קולטת בתמורה להקצאת מניות חדשות, נדרשו להגיש

בקשה להחלטה מקדמית, ולהמתין עד לקבלת אישור רשות המיסים. ברוב המקרים היה מדובר בהליך מסורבל שנמשך על-פני מספר חודשים.

כעת, חברות אשר עומדות בתנאי המסלול הירוק יכולות ליהנות מדחיית אירוע המס של בעלי המניות בהליך מהיר יחסית באישור רשות המיסים.

אולם, למרות הרצון הטוב להקל על הנישומים, בחרה רשות המיסים לפתוח את המסלול הירוק רק בפני חברות שהוקמו לאחר 1.1.2018 כאחד מתנאי הסף, כך שנראה שייקח עוד זמן עד שנוכל ליהנות מהקלה זו.

בנוסף, אפשר כבר עכשיו לדעת באילו מצבים חברה תוכל להיכנס למסלול הירוק – כך למשל אחד התנאים קובע ששיעור מס החברות הסטטוטורי במדינת התושבות של החברה הזרה צריך להיות גבוה מ- 15%. תנאי נוסף קובע כי שיעור ניכוי המס במקור בעת חלוקת דיבידנד לחברה הזרה בהתאם לאמנת המס בין המדינות הוא לפחות 10%.

מכאן, האם ניתן ללמוד שהמסלול הירוק נועד בעיקר לחברות תושבות ארה“ב?

קישור לטופס ההצהרה של המסלול

  1. משמידים מלאי? ככה תעשו את זה נכון

רשות המיסים מפרסמת כללים שעל פיהם על חברה לנהוג בעת השמדת מלאי, זאת בכדי שתהא זכאית להפחתת שווי המלאי המושמד לצרכי מס.

במסגרת הוראת הביצוע, נקבעו סט של הנחיות באשר לפרטים ולפרוטוקול שעל החברה לנהל ולהמציא לרשויות המס. כך למשל, נקבע כי נישום שבכוונתו להשמיד מלאי, יודיע על כך לפקיד השומה בכתב 30 יום מראש ויפרט בין היתר את הבאים:

  • הכתובת המדויקת בה נמצא המלאי המיועד להשמדה
  • המועד המתוכנן להשמדת המלאי
  • שווי המלאי המיועד להשמדה בספרים

צפו לביקור... פקיד השומה יחליט האם להיות נוכח בעת השמדת המלאי.

קישור לחוזר מס הכנסה מספר 14/2018

  1. מודל עסקי – בינלאומי

לאחרונה פורסם חוזר מס הכנסה 15/2018 בנושא שינוי מבנה עסקי בקבוצות רב-לאומיות. החוזר מציג בצורה מקיפה ומקצועיתאת עמדת רשות המסים בנוגע להיבטי מיסוי בשינוי מבנה עסקי בקבוצות רב-לאומיות בדגש על חברות טכנולוגיה.

להלן מספר נקודות עיקריות ודגשים העולים מתוך החוזר:

  • הרחבת יריעת האפשרויות בגינן רשות המסים תכיר בשינוי מבנה עסקי
  • הערכת שווי הפעילות המועברת מתבצעת לפי בחינת מכלול הפעילות כולל ניתוח (risks and (assets, functions FAR ולאו דווקא העברה של נכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים ספציפיים
  • דגש על הבעלות הכלכלית אל מול הבעלות המשפטית בנכסים בלתי מוחשיים
  • החוזר מפרט מתי יראו בעסקה מכירה לעומת מתן זכות שימוש זמני, כאשר קביעה זו תיגזר מניתוח של מספר פרמטרים (שאינם תלויים בהגדרת העסקה ברמה החוזית ולא בצורה התשלום), כולל, אורך החיים הכלכליים של הנכס המועבר והאם זהה לאורך תקופת ההסכם לזכות שימוש, מי הגורם שנושא בסיכונים בפועל והיכן מתקבלות החלטות עסקיות

קישור לחוזר מס הכנסה מספר 15/2018

  1. בפינת המע"מ...

מי לא שמע על אומת הסטרטאפ ועל צמדי המילים ”ביג דאטה“ ו-“דאטה אנליטיקס“. ביטויים אלו הפכו להיות נפוצים יותר ויותר ולאחרונה הגיעו גם לעולם המס.

גם ברשות המיסים, ובפרט במע‘‘מ, החלו להבין את התועלות שבכלים החדשניים, וכיום מערכת הדיווח המפורט היא מערכת מידע מרכזית במע‘‘מ, והיא מנתחת באופן אוטומטי את מרבית העסקאות במשק.

מרגע הפעלתה, המערכת הניבה תוצרים איכותיים וברור היה שמדובר במערכת מידע אסטרטגית מבחינתה של רשות המיסים. בעוד שהמטרה המקורית של המערכת, הייתה בעיקר להתמודד עם תופעת ”החשבוניות הפיקטיביות“, התברר לרשות המיסים במהלך השנים כי ניתן להשתמש בה גם למטרות אחרות.

כך לדוגמה, לאתר באופן אוטומטי ומיידי עוסקים שמנכים מס תשומות הכלול בחשבוניות בנות למעלה משישה חודשים, ללא קבלת אישור מתאים מרשות המיסים, עוסקים שהוציאו הודעות זיכוי והלקוח לא הפחית את מס התשומות כנדרש, עוסקים שלא נמצאים בענף ההובלות וההסעות שניכו את מלוא מס תשומות הנובע מרכישת דלק ועוד.

נראה כי בעתיד הקרוב אנו צפויים לראות שימוש גובר והולך של רשות המיסים בכלים טכנולוגים והצלבות מידע ממקורות שונים.

לעיתים, רישום לא מספיק מדויק בהנהלת החשבונות מייצר חריגויות במערכת הדיווח המפורט, הגורמות לא פעם לעיכובי החזרים מצד רשות המיסים וסנקציות נוספות.

בהיערכות נכונה מראש ניתן לאתר את החריגויות שמציפה המערכת ולטפל בהן.

לצפייה בפאנל בנושא