05/11/2018

  1. רכישה עצמית של אג“ח נסחרת באמצעותחברה בת – האם הכול נשאר במשפחה?

בפס“ד שפורסם לאחרונה, נקבע כי חברה בת שרכשה אג“ח נסחרת של החברה האם ומכרה אותן ברווח, לא תוכל לייחס את תוצאות המכירה לחברה האם  במקרה שנדון, רכשה חברה בת מקבוצת כלכלית ירושלים, את אגרות החוב הנסחרות של החברה האם ומכרה אותן כעבור זמן ברווח של 70מיליון ש“ח. החברות טענו כי את הרווח שנוצר במכירת אגרות החוב,יש לייחס לצרכי מס לחברת האם ולקזז את הפסדיה של האם כנגד הרווח כאמור. החברות פירטו מספר נימוקים לביצוע הייחוס, ובין היתר את העובדה כי החברה האם היא זו שנתנה את ההוראות לבצע את הרכישות ואת המכירות, וכי רכישת האג“ח בידי החברה האם בעצמה,הייתה גורמת למחיקת אגרות החוב ממסחר, דבר שהיה מקשה עלגיוס החוב בשנית בעתיד.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע כי אין הצדקה לייחס את תוצאות הרכישות והמכירות של איגרות החוב לחברת האם ו“לדלג“ על חלק השל החברה הבת בתהליך רכישת איגרות החוב, וכפועל יוצא מחייב את החברה הבת לשאת בנטל המס בגין הרווח שנצמח לה.

כמו כן, הורה בית המשפט לפעול לביטולו של כל כפל מס העלול להיגרם כתוצאה מיישום פסק הדין. בעניין זה נזכיר את חוזר מס הכנסה שפורסם בשנת 2010 ועוסק בסוגיה זו – נראה כי הפסיקה שניתנה, הינה בהתאם לפרשנות החוזר ומגבה אותו.

קישור לחוזר מס הכנסה 2010/2

קישור לפסק דין חכ“ל בנייה ופיקוח

  1. שינוי במבנה ההון של חברה לא ייחשב בהכרח כאירוע מס

החטיבה המקצועית ברשות המיסים מפרסמת החלטת מיסוי בעניין פיצול מניות וביטול ערכן הנקוב. בהחלטה נקבע כי, בכפוף להתקיימותם של תנאים מסוימים, פיצול ההון והשינוי בכמות המניות תוך ביטול הערך הנקוב שלהן לא יחשב כאירוע מס.  החלטת המיסוי עסקה במקרה בו חברה פרטית, במסגרת היערכותה להנפקה ראשונה לציבור, ביקשה לבצע פיצול שלהון מניותיה ביחס של אחד למיליון ובמקביל לפעול לביטול ערכן הנקוב של המניות.

במסגרת החלטת המיסוי נקבעו בין היתר, מגבלות ותנאים כדלקמן: 

  • לא יחול כל שינוי בזכויות בעלי המניות בחברה )כולל בזכויות לרווחים ולהצבעה( ובתנאים הנלווים כתוצאה מפיצול ההון.
  • פיצול ההון ייעשה ללא מתן פיצוי כלשהו לבעלי המניות.
  • השווי הכלכלי של כלל המניות המונפקות לא יושפע מפיצול המניות.
  • חישוב ההכנסה ותשלום המס לכלל בעלי המניות יחול רק כאשר ימכרו בפועל את המניות שנוצרו במסגרת שינוי מבנה ההון (’המניות החדשות‘).
  • מחירן המקורי ויום רכישתן של המניות במועד מכירתן, יהא מחירן המקורי ויום רכישתן של המניות המקוריות.

החלטת המיסוי מנתחת את האירוע במשקפיים כלכליות ומבהירה את עמדת רשות המיסים בנושא חשוב זה.

קישור להחלטת מיסוי 2082/18

  1. שנת 2019 בסימן האמנה המולטילטרלית

ביום 1 בינואר 2019 צפויה להיכנס לתוקף האמנה המולטילטרלית(MLI), עליה חתמה מדינת ישראל יחד עם 67 מדינות נוספות. אמנה זו נועדה לתקן את אמנות המס הבילטרליות עליהן חתומה ישראל, על-ידי הוספת כללים, תיקונים ושינויים מהותיים בנושאים כמו מחירי העברה, ניצול לרעה של הוראות אמנה, תושבות, הליכי הסכמה הדדית ועוד.

האמנה המולטילטרלית אפשרה למדינות המתקשרות להסתייג מסעיפים מסוימים באמנה ואף לבחור שלא להחיל אותם כלל. כלומר,רק סעיפים שעליהם קיימת הסכמה הדדית של שתי המדינות יחול ובאופן אוטומטי על אמנת המס של המדינות המתקשרות.

החל משנת 2019 ,נושא העיון באמנות המס ישתנה ונהיה מורכב יותר. יש לקרוא וליישם את אמנות המס בשילוב הנוסח המתאים מה MLI – אנו ממליצים לקבוצות בינלאומיות לבצע בחינה מהן ההשפעות הצפויות כתוצאה מיישום ה MLI ולהיערך בהתאם.

  1. שינויים חשובים עבור חברות עם מכירות בארה“ב

ביום 21 ביוני 2018 ,בית המשפט העליון בארה“ב קבע שמדינות בארה“ב יכולות לדרוש באופן עצמאי תשלום מס מכירה Sales Tax)), גם אם לא קיימת נוכחות פיזית באותה מדינה.

מדינות אלה אימצו את ההוראות הכלכליות בדבר ה-Nexus Economic"" . משמעות הדבר היא, שכאשר מבצעים מכירות ללקוחות במדינה מסוימת בארה“ב, יש לבחון חובות רישום, גבייה ותשלום מס מכירה לרשויות המס בארה“ב.

עיקר השינוי הינו הורדת הסף לקביעה אימתי יש לחברה מסוימת חובות דיווח וגבייה באותה מדינה. ככלל אצבע ניתן לומר, כי מקום בו סכום המכירות של חברה הינו בסך 000,100דולר ארה“ב במדינה מסוימת או לחלופין החברה מבצעת יותר מ-200 עסקאות נפרדות באותה מדינה, אזי יש לבחון באופןמידי את הנושא (נציין כי במדינות מסוימות הסף עומד על היקף מכירות נמוך יותר של 000,10 דולר ארה“ב).

לאור האמור, מומלץ לחברות המוכרות בארה“ב לבחון האם יש להן נוכחות פיזית או כלכלית במדינה כלשהי בארה“ב, וכיצד לפעול ולנווט בעולם של מס מכירה בארה“ב.

  1. ערך מוסף –תמיכה שבאמת תומכת

ככלל, סעיף 12 לחוק מע“מ מטיל חבות במע“מ על תרומה, תמיכה או סיוע שקיבל עוסק )להלן: ”התמיכה“( שלא בקשר לעסקה שביצע. יחד עם זאת, ישלנו בהחלט בשורות טובות, לפיהן לא כל תמיכה שמקבל עוסק תגרור חבות אפקטיבית במע“מ.

יצוין, כי גם מחילת חוב לעוסק נכללת בד“כ בסעיף 12 והסכום הנמחל חייב במע“מ בידי העוסק אשר נמחל חובו, למעט אם עומד בתנאים מסוימים. ישנם שני מקרים בולטים בהם לא תוטל חבות אפקטיבית במע"מ על אותה תמיכה (המשמעות היא שמלוא התמיכה תישאר בקופת העוסק ולא ישולם בגינה מס עסקאות לרשות המיסים):

  • התמיכה נכללת בתקנה 3 לתקנות מע"מ.
  • לתמיכה יש קשר לעסקאות החייבות במע“מ בשיעור אפס או פטורות ממע“מ שמבצע העוסק.

לאחרונה פרסמה המחלקה המקצועית של מע“מ החלטת מיסוי שאישרה, כיעל תמיכה ממשרד החקלאות שקיבל עוסק המגדל פירות וירקות, יחול מע“מבשיעור אפס.

ההקלה רלוונטית לא רק לחקלאים, אלא גם לעוסקים פטורים, ליצואנים של טובין ושירותים, לעוסקים שמשכירים דירות מגורים, ליזמים המבצעים פרויקטים של התחדשות עירונית, לבתי מלון וצימרים, לחברות תעופה, ולעסקים רבים אחרים.

 קישור להחלטת מיסוי 18/0253 – החבות במס בשל תקבולים שנתנו במישרין לעוסק