05/02/2019

  1. טוב שם משמן טוב!

בפס“ד שפורסם החודש, נדונה בין היתר השאלה האם יש למסות עסקה של מכירת מניות באופן שיש לייחס את מלוא התמורה למכירת המניות, או שיש לראות את התמורה ככזו שחלקה שולם בגין מוניטין אישי מדובר ביחיד אשר באמצעות חברה משפחתית, מכר את החזקתו בחברת אזימוט לקבוצת אלביט. הנישום טען כי חלק לא מבוטל מהתמורה בגין המכירה הינו בגין מוניטין אישי אשר זכאי למס רווח הון מופחת של 20% .

במסגרת פסק הדין בחן בית המשפט מהו מוניטין ומתי מתבצעת מכירה של נכס זה. הסממנים שהוזכרו על ידי בית המשפט:

  • התניית אי תחרות המגבילה את המוכר מלנסות לשוב ולזכות בלקוחותיו.
  • העברת חוג לקוחות - במקרה הנדון המוכר העביר אקטיבית כל מי שפנה אליו להתקשר עם אלביט.
  • מכירת העסק כ“עסקחי“ - המוכר סייע בהעברה”חלקה“של העסק, בהרגלת לקוחות להמשך התקשרות עם אלביט, ועוד.
  • כוונות הצדדים לעסקה ובהמשך לכך גם אופן הדיווח לרשויות המס ולרשות ניירות ערך

אלה ועוד, הובילו למסקנה ברורה כי במקרה האמור, לאור הנסיבות המיוחדות, העביר הנישום כחלק מהעסקה גם את המוניטין האישי שלו. השופט הבהיר כי בדרך כלל המוניטין שייך לעסק עצמו, אולם יש מקרים בהם בעל העסק מהווה ”כוח משיכה“ כלפי לקוחות, שאז המוניטין עשוי להיות שייך לו באופן אישי.

התייחסות ייחודית להליך דיוני השומות, נכללה על ידי בית המשפט לפיה על שני הצדדים לדיון השומה (רשות המס והנישום), לפעול בהגינות ובתום לב. בית המשפט מותח ביקורת נוקבת על התנהלות המפקחת בתיק: ”המשיב בחן העובדות באופן סלקטיבי... המפקחת התעלמה באופן בוטה מעובדות“ ואף הוסיף ואמר כי ”קשה להשתחרר מהתחושה שהמפקחת זרקה את החץ, והחליטה שאין למפקח מוניטין, ואחר כך שרטטה את המטרה“.

קישור לפסק דין שלמה ריזמן

  1. שוקדים על העודפים? פקיד השומה עשוי לחייב אתכם במס על חלוקת דיבידנדים בכל זאת...

רשות המיסים מפרסמת חוזר, בהמשך לתיקון סעיף 77 לפקודה המאפשר למנהל רשות המיסים להורות על חלוקת רווחים לא מחולקים של חברת מעטים, אשר מפרט את הקריטריונים בהם יכול ויעשה שימוש בסמכות זו. רק במידה ויתקיימו כל התנאים המנויים בחוזר, רשאי יהיה המנהל לתת הוראה לנהוג בחלק של עד 50% מרווחי החברה כאילו חולקו, ובלבד שלא יפחתו רווחי החברה הנצברים משלושה מיליון ש“ח. השיקולים שיילקחו בחשבון במסגרת הפעלת סעיף 77 לפקודה יכללו בין היתר בחינה של הנקודות הבאות:

  • האם החברה מפעילה עסק בעל פעילות ריאלית ממשית - ככל שהעסק מצומצם ושולי ביחס לרווחים 2 קישור לחוזר מס הכנסה מספר 2018/20 הנצברים, והם משמשים לרוב לפעילות השקעה במזומנים, ישקול המנהל את הפעלת הסעיף.
  • האם החברה מחזיקה את הרווחים בצורה נזילה כלשהי למעלה מהמידה הדרושה לפעילותה השוטפת ולפירעון התחייבויותיה לצדדים שלישיים.
  • אם השימוש ברווחים, הוא לקניית נכסים חיוניים לפעילות ריאלית ממשית של החברה, או שמא למתן הלוואות או השקעות בדבר שאינו חיוני לחברה.
  • סוג החברה ואופייה הוא כשלעצמו יכול לשמש מבחן (למשל, חברה המחזיקה ניירות-ערך או חברה להשקעות לעומת חברה תעשייתית או מסחרית).

יודגש כי הוראות הסעיף לא יחולו על חברה שאינה עונה להגדרת ”חברת מעטים. אנו מזמינים אתכם לדון עמנו לשם ביצוע ניתוח של יתרת העודפים והערכות נכונה להשלכות החוזר.

  קישור לחוזר מס הכנסה מספר20/2018

  1. רשות המיסים מורידה את הרגל מהגז...

פורסמו עמדות חייבות בדיווח לשנת המס 2018 - נראה כי דברים מתחילים להתאזן וכמות העמדות המתווספות בכל שנה לרשימת העמדות החייבות בדיווח פוחתת

השנה פורסמו 7 עמדות חייבות בדיווח בתחום מס הכנסה. בתחומי המיסוי העקיף לא פורסמו עמדות חדשות כלל.

מועדי הדיווח בקשר לשנת 2018 הנם כדלקמן:

  • בנושא מס ערך מוסף שימו לב, עד לתום חודש פברואר 2019
  • בנושא מכס שימו לב, עד לתום חודש פברואר 2019
  • בנושא מס הכנסה במועד הגשת דוח המס לשנת 2018

קישור לעמדות בנושא מס הכנסה

קישור לעמדות בנושא מס ערך מוסף

קישור לעמדות בנושא מכס

  1. עיר מקלט –  מקלטי המס מתחילים ליישר קו עם ה-OECD

חקיקה חדשה נכנסת לתוקף במספר Offshores (ביניהם: BVI, Guernsey, Cayman ו-Jersey). החוק החדש דורש למעשה שחברות הפועלות בטריטוריות אלו יצטרכו להציג מהות כלכלית ממשית (Substance). החוק החדש מתייחס, בין היתר, לחברות בתחומים הבאים:

  • חברות החזקות
  • חברות ניהול
  • חברות מימון, ביטוח ובנקאות
  • חברות המחזיקות קניין רוחני (IP)
  • חברות שילוח והפצה

בכל טריטוריה קיימות דרישות שונות, על סוגים שונים של פעילויות, חלק מהדרישות כוללות:

  • קיומם של משרדים פיזיים המתאימים לפעילות החברה
  • המצאות פיזית של עובדים בטריטוריה
  • פעילות וציוד מספק, מקום שה-IP רשום בטריטוריה

   חברות אשר לא עומדות בדרישות המהותיות יהיו חשופות למספר סנקציות, ביניהן קנסות, דיווח לרשויות באיחוד האירופי ואף מאסר.

החוק החדש מעיד על מגמה בה גם מקומות שנחשבו עד היום ל“מקלטי מס“ מכפיפים עצמם לאמות מידה בינלאומיות. עושה רושם כי מקלטי המס מנסים ליישר קו עם תפיסת ה- OECD ועם 5 Action של ה-BEPS, אשר דן בנושא ההתמודדות מול משטרי מס מזיקים. חברות הפועלות באמצעות Offshores מוזמנות לפנות אלינו בכדי להעריך את השפעת החקיקה החדשה על פעילותן.

  1. באג בשער המכס...

רשות המיסים השיקה בינואר 2018 את המערכת ”שער עולמי“ לאחר חבלי לידה קשים. מדובר במערכת מידע ממוחשבת אשר שינתה את תהליך השחרור מהמכס אך כמו ברבות ממערכות המחשב החדשות שפועלות לראשונה נתגלו גם בה ”באגים“ ובעיות שונות ומשונות הדורשות תשומת לב מצד היבואנים וסוכני המכס.

בבעיה כזו נתקלו כבר מספר יבואנים, אשר על אף שסוכני המכס סיווגו את הטובין המיובאים בפרט המכס הנכון המחייב תשלום מכס, שוחררו הטובין מבלי להתחייב כלל במכס וזאת תודות ל“באג“ במערכת הממוחשבת.

בביקורת שערכה רשות המכס, התגלתה הטעות, והוצאו הודעות חיוב רטרואקטיביות ליבואנים הכוללות גם קנס פיגורים, וכן ריבית והצמדה.

אותם יבואנים סירבו לשלם את גירעונות המכס וביקשו, לאור העובדה כי לא הייתה מצדם או מצד סוכני המכס כל טעות בסיווג הטובין, לקבל פטור מתשלום הגרעון על כל רכיביו (פטור שאפשרי מבחינה חוקית).

אלא שלעמדת רשות המכס, היבואנים אינם זכאים לפטור, שכן סוכני המכס היו אמורים לדעת כי סיווג הטובין מחייב תשלום מכס, ועל כן היו אמורים להתריע בפני היבואנים ובפני רשות המכס עצמה, על ה“באג“ שהתגלה במערכת. ומשלא עשו זאת, הפטור לא יינתן מתשלום הגרעון.

אנו מציעים ליבואנים ולסוכני המכס לבדוק היטב כי כל הפרטים בהצהרת היבוא נכונים ומעודכנים ולהתריע בפני רשות המכס על טעויות שנפלו בה, כך שלא תיחסם דרכם מלבקש בעת הצורך פטור מגרעון מכס.