לילי קצאל, אורון זאבי ואיתי פלב,

04/09/2019


אז חשבתם על רעיון (המייסדים), הקמתם חברה (ישראלית) והתחלתם את הפעילות הראשונה של הסטארט-אפ: פיתוח, גיוס עובדים, חיפוש משקיעים וכו'... אתם מפתחים, צומחים וגדלים והנה הגיע הרגע לו קיוויתם - משקיעים זרים התחילו להתעניין בכם. במהלך תהליכי הגישוש/גיוס מסבירים לכם אותם משקיעים כי הם מאוד מעוניינים להשקיע בכם, אבל מבחינתם ההשקעה צריכה להתבצע לתוך חברה זרה... מה? למה?

מהו היפוך שרוול? 

הסיפור הקצר הרשום מעלה אינו בדוי, כי אם מציאות רווחת. כך, לאחרונה אנו עדים למגמה נרחבת של בקשות לשינוי מבנה ההחזקות בחברות ישראליות. במסגרת שינוי המבנה, בעלי המניות של חברה שהתאגדה כחברה ישראלית יבצעו שינוי בהחזקותיהם כך שהחברה בבעלותם (להלן: "החברה הישראלית") תועבר להחזקתה המלאה של חברה חדשה (להלן: "החברה האם"). לאחר שינוי המבנה, בעלי המניות יחזיקו בחברת האם אשר תחזיק במלוא הון המניות של החברה הישראלית. השם הנפוץ לשינוי מבנה מסוג זה הינו "היפוך שרוול".

באופן טבעי, לשינוי מבנה מסוג זה יש השלכות והשפעות מגוונות, בין היתר משפטיות ומסויות. בנוסף, יש לזכור כי המהלך דורש הערכות ואף כרוך בהוצאות כספיות (תשלומים ליועצים, אגרות ועוד), וכן חובות דיווח נוספות במדינת התושבות של החברה האם. אנו נתמקד במאמר זה בהשלכות המס הרלוונטיות בישראל לבעלי המניות ולפתרון האפשרי.

למה לבצע בכלל היפוך שרוול?

קיימים משתני החלטה רבים המשפיעים על קבלת החלטה לביצוע היפוך שרוול, כגון, בין היתר:

  • גיוס משקיעים זרים – בהמשך לדוגמא שניתנה מעלה, ישנם משקיעים שלא מוכנים להשקיע ישירות בחברה ישראלית, אלא מבקשים להשקיע בחברה זרה (לרוב במדינת תושבותם). דוגמא שכיחה לכך הינה משקיעים אמריקאים אשר מביעים חשש מלהשקיע בחברות שאינן אמריקאיות, ואף מתנים את ההשקעה בחברה הישראלית בכך שיבוצע "היפוך שרוול". דרישות מעין אלו התעצמו בצל רפורמת המס הנרחבת שחוקקה בארה"ב בסוף שנת 2017 (הידועה גם כרפורמת טראמפ).
  • סיבות גיאופוליטיות - ישנם שווקים עמם חברות ישראליות אינן יכולות לקיים יחסים כלכליים ישירים מסיבות שונות, כך שהיפוך שרוול מהווה לעיתים פתרון לדרכי התקשרות אלו.
  • הנפקה - לעיתים הנפקות באמצעות חברות שאינן ישראליות יכולות להתבצע ביתר קלות בבורסות מחוץ לישראל, כמו כן לעיתים ישנם מקרים אשר בהם נדרשת החברה להיות תושבת מדינה מסוימת על מנת לבצע הנפקה באותה המדינה.

אז מה הבעיה?

ברירת המחדל הינה כי שינוי מבנה ההחזקות מהווה אירוע מס ברמת בעלי המניות, אשר למעשה מעבירים את ההחזקות שלהם בחברה הישראלית בתמורה למניות בחברה האם. יחד עם זאת, המחוקק הישראלי הבין (כבר בשנת 1994) את הצורך לספק מענה המאפשר לחברות ולמשקיעים לבצע שינויי מבנה הנדרשים מבחינה עסקית וכלכלית. בהתאם, המחוקק מאפשר לדחות את אירוע המס בעת העברת המניות כאמור ככל שמדובר בשינוי מבנה אשר מבחינה מהותית לא הוביל למימוש כלכלי אמיתי, וזאת בשל השמירה על הבעלות הכלכלית בנכסים המועברים. לאחרונה החוק הרלוונטי עבר תיקונים והתאמות, כך שהוגמשו המגבלות הכרוכות בשינוי מבנה, בין היתר, משום שהמחוקק הבין את היקף השינויים התכופים בעולם הגלובאלי והצורך העסקי לבצע "היפוך שרוול".

אז מה עושים?

כאמור, היפוך שרוול הינו שינוי מבנה המאפשר דחייה של אירוע המס. ככל שמדובר בחברה אם זרה (המצב הרווח) נדרש אישור כאמור, אשר ניתן על ידי פנייה לקבלת החלטת מיסוי ממס הכנסה. ככלל, פנייה להחלטת מיסוי מהמחלקה המקצועית של מס הכנסה הינה הליך ארוך אשר יש להיערך אליו בהתאם.

אליה וקוץ בה

על מנת להבטיח כי דחיית המס המתבקשת אינה נעשית לצורך הפחתת חבות המס של בעלי המניות או של החברה במועד שינוי המבנה וכי לשינוי המבנה תכלית עסקית וכלכלית, הטיל המחוקק מספר מגבלות ותנאים להם כפופים בעלי המניות והחברות המשתתפות בשינוי המבנה. בנוסף, בפרקטיקה כאשר פונים לרשות המיסים לקבלת החלטת מיסוי, רשות המיסים מציבה מגבלות ותנאים נוספים. להלן על קצה המזלג עיקרי המגבלות.

דילול – ראשית, נדרש כי הקצאת הזכויות בחברה האם תהיה זהה לחלק שהוחזק לפני ההעברה על ידי בעלי המניות בחברה הישראלית תוך שמירה על שווי הזכויות כפי שהיה. כמו כן, במסגרת "היפוך השרוול" נדרש כי לא תועבר תמורה הן בכסף והן בשווה כסף. בנוסף, במשך "התקופה הנדרשת" (תקופה בת שנתיים החל ממועד שינוי המבנה) בעלי המניות הקיימים עובר לשינוי המבנה יחזיקו לפחות 25% מהזכויות בחברה האם, וכן לא ניתן למכור את החברה הישראלית במשך תקופה זו. יצוין, כי בחברות "עתירות מו"פ" ניתן לדלל לא מגבלה, בין היתר בכפוף לכך שבעלי המניות עובר לשינוי המבנה אינם מוכרים את החזקותיהם במהלך התקופה הנדרשת.

חלוקות דיבידנדים – במסגרת החלטות מיסוי הניתנות על ידי רשות המיסים קובעת רשות המיסים הוראות והגבלות מיוחדות בקשר לחלוקות דיבידנדים. יצוין כי לרוב, בחברות סטארטאפ בתחילת הדרך, בהן נצברים בעיקר הפסדים, ההגבלות אינן מהותיות.

נאמנות - בנוסף נדרש במסגרת החלטות המיסוי כי כל הזכויות בחברה האם המוחזקות על ידי בעלי מניות חייבים (תושבי ישראל) וכן מניות החברה הישראלית יופקדו בנאמנות, שמטרתה הנה לאכוף את המיסוי של בעלי המניות החייבים במס בישראל וכן בדיקת עמידה בתנאי מגבלות הדילול. מנגד, נדרשים בעלי המניות הזרים להצהיר על היותם תושבי חוץ ולצרף אישור תושבות לצרכי מס ממדינת תושבותם. מניסיוננו, אישור זה אינו עניין של מה בכך, שכן במדינות רבות תהליך הנפקת אישור שכזה עשוי להימשך זמן רב.

המסלול הירוק 

כאמור, לאחרונה, לאור סיבות מגוונות הפנייה להחלטת מיסוי להיפוך שרוול הפכה לנפוצה יותר. ככלל, פנייה להחלטת מיסוי מהמחלקה המקצועית של מס הכנסה הינו הליך ארוך אשר יכול, במקרים מסוימים, להוות חסם לעסקאות שדורשות שינוי מבנה מיידי. לאור זאת ולאור הצורך ההולך וגובר לבצע "היפוכי שרוול", רשות המיסים אפשרה לאחרונה, בכפוף לתנאים מסוימים, לבצע "היפוך שרוול" באמצעות "מסלול ירוק" שאמור לפשט ולזרז את התהליך.

"המסלול הירוק" מיועד להיפוך שרוול לחברת אם זרה וככל שמתקיימים מספר תנאים כגון, בין היתר - מדינת התושבות של החברה הזרה הנה מדינה אשר לישראל יש עמה אמנה למניעת כפל מס (להלן: "האמנה");שיעור מס החברות באותה המדינה עולה על 15%; שיעור הניכוי במקור על דיבידנד במסגרת האמנה הנו לפחות 10%, מועד התאגדותה של החברה הישראלית הינו לאחר יום 1 בינואר, 2018 ועוד. למען הסדר הטוב, יובהר כי נקבעו במסגרת מסלול הירוק הוראות דומות לעניין מגבלות הדילול, חלוקת הדיבידנדים והנאמנות שתוארו לעיל. 

סיכום

כאמור, סקרנו בקצרה תהליך אשר חברות רבות עשויות לחוות במהלך חייהן. כפי שתואר, לתהליך היפוך השרוול היבטים רבים שיש לקחת בחשבון טרם יציאה למהלך, לרבות היבטים משפטיים, מיסויים ותפעוליים.

בנוסף, יש לזכור כי כל תהליך השלמת היפוך השרוול וקבלת האישור מרשות המיסים עשוי להימשך מספר חודשים, וזאת אף לאחר פרסום המסלול הירוק לאור הדרישות המקדימות שיש למלא. בהתאם, על החברות להיערך להליך היפוך השרוול מתוך הבנה שאף אם ניתן ללכת במתווה המסלול הירוק אין בהכרח מדובר במסלול מהיר.