01/10/2018

  1. הלוואות לצדדים קשורים, עושים סדר

רשות המיסים מפרסמת חוזר ליישום הוראות הסעיפים השונים בפקודה הנוגעים להלוואות אשר ניתנו לצדדים קשורים. במסגרת החוזר מפרטת רשות המיסים את סדר תחולת סעיפי מיסוי הלוואה בריבית נמוכה אשר ניתנה לצדדים קשורים. במסגרת החוזר, ניתנים מספר דגשים לאופן יישומו של כלסעיף, בראי רשות המיסים.

כך למשל, נקבע כי במקרה שניתן שטר הון ל- 5 שנים אשרהוחרג מהוראות סעיף 3(י) לפקודה, ובטרם הסתיימה תקופת5 השנים, שונו תנאי שטר ההון או ששטר ההון נפרע, אזי במצבים כאלו, יש להחיל את הוראות סעיף 3(י) לפקודה החל מיום הנפקת שטר ההון.

כמו כן, נקבע כי מעתה, על הלוואות המוחרגות מתחולת הוראות סעיף 85 א לפקודה, בשל עמידתן בתנאי סעיף 85 א(ו) לפקודה (הלוואות לחבר בני אדם בשליטתו של נותן ההלוואה, ללא ריבית,לתקופה של חמש שנים לפחות וכו’), יש לדווח באופן שונה מהכלל ולצרף לדוח השנתי טופס ייעודי שפורסם לשם כך בגין כלהסכם הלוואה כאמור. בהתאם לעמדת רשות המיסים, ללא צירוף הטופס הנלווה, יש לדווח על הכנסות מריבית בגובה שווי השוק בגין ההלוואות.

תשומת הלב למילוי הטפסים כנדרש – כבר בדוחות המס לשנת2017 אשר מוגשים בימים אלו ובתקופה הקרובה.

חוזר מס הכנסה 13/2018יישום הוראות סעיפים 3(ט), 3(י), ו-85א לפקודה

טופס 1485

  1. לראשונה, רשות המיסים מפרסמת תקני Safe Harbor במחירי העברה

בתחילת ספטמבר, פרסמה רשות המיסים שני חוזרים המתמקדים בעסקאות שירותים המוסיפים ערך נמוך(Low value-adding services) , שירותי שיווק, ושירותי הפצה, לגביהם מפרטת רשות המיסים את אופן בחירת השיטה המתאימה ביותר, וכן מגדירה רמות רווחיות לנישום ישראלי(Safe (Harbor, המהווה את הצד הנבדק בעסקה. בהתאם לחוזרים, שימוש ברמות הרווחיות הללו יאפשר הקלה בדרישות הדיווח.

חשוב להדגיש כי מדובר בהקלה בדרישות הדיווח ולא בפטור מדיווח. עיקר ההקלה מתבטאת בכך שבמסגרת עבודת מחירי ההעברה לא יהא הצורך בביצוע ניתוח כלכלי, מקום בו רמות הרווחיות הינן בהתאם לשיעורים המפורטים בחוזר.

חוזר 11/2018 – קביעת שיטת מחירי העברה

חוזר 12/2018 – שיעורי וטווחי רווחיות

  1. 24 שנים + 11 חודשים = עסקת חכירה לגיטימית!

בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין, תקופת חכירה לתקופה העולה על 25 שנים מהווה זכות במקרקעין המחייבת את המחכיר במס שבח ואת החוכר במס רכישה. אם כך, משתמע כי חכירה לתקופה של 24 שנים ו-11 חודשים תמנע את התשלומים כאמור.

לאחרונה פורסם פסק דין (של ועדת ערר לפי חוק מסמ”ק) בעניין קיבוץ מעלה גלבוע, הדן בסוגיה זו. קיבוץ מעלה גלבוע חתם על הסכם חכירה עם רשות מקרקעי ישראל, לתקופה שעמדה על 24 שנים ו-11 חודשים. לטענת מנהל מיסוי מקרקעין, קביעת תקופת חכירה שנועדה להימנע מתשלום מס, מעידה על כך שמדובר בעסקה מלאכותית ותכנון מס מניפולטיבי ולא לגיטימי.

מנהל מיסוי מקרקעין ציין אף שראה התכתבויות בדואר אלקטרוני לפיהן תקופת החכירה המקורית הייתה צריכה לעמוד על 25 שנים והופחתה בחודש אך ורק לשם הימנעות ממס. במסגרת פסק הדין, נתקבלה עמדת המערערת ונקבע כי בנסיבות המקרה לא מדובר בעסקה מלאכותית כי אם בתכנון מס לגיטימי.

“אחת מזכויותיו הבסיסיות של הנישום היא תכנון מס...”, “זכותם, ואף חובתם, של מומחים בענייני מיסים לתכנן עסקאות משפטיות אשר לא תהיינה עתירות מס וכי תכנון עסקאות הוא דבר לגיטימי בדיני המס”.

כמו כן, במסגרת ועדת הערר אף צוין בהערת אגב כי היות והגדרת זכות במקרקעין כוללת בתוכה חכירה לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים אזי אף אם היו נחתמים הסכמי חכירה לתקופה של 25 שנים, תקופה זו לא הייתה מצדיקה חיוב במס.

לפסק הדין, עשויות להיות השלכות רבות הן במגרש מיסוי המקרקעין והן מחוצה לו – משרדנו ישמח לדון בהשלכות באופן נקודתי ובהתאם לנסיבות.

פס”ד מעלה גלבוע

  1. מתי העמדת מגורים לעובדים זרים חורגת מהצורך הבסיסי לישון ולנוח....

בפסק דין שפורסם לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי, נשאלה השאלה האם מגורים שהעמידה חברה לעובדיה הזרים מהווים הטבה לעובד החייבת במס.

בהתאם להוראות חוק עובדים זרים, החברות המעסיקות רשאיות לנכות משכר העבודה של העובדים חלק מסוים מהעלויות הכרוכות בהעמדת מגורים ורכישת ביטוח רפואי. במקרה הנדון, החברה ניכתה את החלק כאמור, ואת ההפרש הכירה כהוצאה מותרת בניכוי, בלא שזקפה שווי לעובדים הזרים.

יצוין כי החברה שיכנה את עובדיה הזרים במקומות מגורים מרוכזים, בקרבת אתר הבניה בו הם עבדו. לטענת רשות המיסים, סכום ההפרש הינו טובת הנאה אצל העובדים, ועל כן על המעסיק היה לנכות מעובדיו הזרים את המס בהתאם להוראות סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.

בית המשפט קיבל את עמדת החברה המערערת וקבע כי אין לחייב במס את העובדים הזרים בגין מרכיב הלינה. בית המשפט קבע כי יש להבחין בין מגורים שנבחרו על ידי עובד זר בסביבה ובתנאים הקרובים לליבו לבין מגורים של עובד זר אשר מוכתבים על ידי המעסיק בהתאם לאינטרסים ולצרכי העבודה שלו (כגון – ריכוז העובדים ושינועם למקומות העבודה). כפועל יוצא, אנו ממליצים להיוועץ עם גורם מקצועי ממשרדנו לשם בחינת אופן יישום פסק הדין במקרים הרלוונטיים.

פס“ד צ.ג.י. פרסונל שירותי כ“א 2005 בע“מ

5. האם סנונית אחת מבשרת על בוא האביב? ביטול עמדה חייבת בדיווח - פעילות בשוק ההון

בתאריך 20 בספטמבר 2018, הודיעה במפתיע רשות המיסים על ביטול החובה לדווח לה על נקיטת עמדה המנוגדת לעמדה שפירסמה הרשות (מספר 2017/12) אשר קבעה כי פעילות בעלת מאפיינים עסקיים בשוק ההון חייבת במע“מ או במס רווח כפי שנקבעו בחוק מע“מ.על פי אותה עמדה שיצרה גלים רבים בשוק ההון, פעילות של קניה ומכירה של ניירות ערך ומסמכים סחירים אחרים, הנעשית על ידי יחיד או על ידי חבר בני אדם עבור עצמם, ואשר הינה בעלת מאפיינים עסקיים, חייבת במס עקיף על פי חוק מע“מ.

נציין כי מדובר בגישה שנאכפה באופן אינטנסיבי בעיקר בשנים האחרונות והיא לא היתה קיימת בתקופות קודמות יותר, אף על פי שהבסיס המשפטי שלה לא השתנה במשך השנים מאז חקיקת החוק. הגישה הפרשנית הנ“ל של רשות המיסים גרמה לחוסר נוחות בשוק. משמעות ההחלטה הייתה בעצם העלאת שיעור המס דה-פקטו על פעילות אינטנסיבית בשוק ההון. פניות רבות לרשות המסים לבחון שוב את עמדתה, במיוחד על ידי פעילים בשוק ההון וגורמים קשורים, הובילו לפני מספר חודשים להקמת ועדה לבחינת הנושא.

נראה שאחד התוצרים הראשונים לפעילות הועדה הינה ההחלטה לבטל את החובה לדווח על עמדה החייבת בדיווח בנושא זה, דיווח שהיה אמור להתבצע עד ליום ה-2 באוקטובר 2018 .

לאור כל האמור לעיל וככל הידוע לנו ניתן לשער כי הביטול של חובת הדיווח הוא רק תחילת השינוי וכפועל יוצא מכך תהיה זו הערכה סבירה לצפות גם לצמצום משמעותי בגישה הפרשנית של רשות המיסים, צמצום שישחרר גורמים מסוימים מנטל המס העקיף שהוטל עליהם בעמדה שפורסמה בעבר.

עולה השאלה מה דינם של אלה שכבר דיווחו על העמדה החייבת בדיווח טרם הביטול ושל אלו ששילמו לרשות המיסים סכומי מס לא מבוטלים של מע“מ או מס רווח במסגרת השומות שנעשו בתיקים רבים לאחרונה.

הודעה על ביטול עמדה חייבת בדיווח – מע“מ