22/11/2020

להכרזה על זכייתו של ג'ו ביידן במרוץ לנשיאות ארצות הברית יש השלכות מעבר לשינויים הצפויים במדיניות החוץ של הממשל האמריקאי. אחד הנושאים העומדים בראש סדר העדיפויות של הממשל החדש הוא הרפורמה הצפויה במס ההכנסה הפדרלי, לרבות מיסוי ירושה ועזבון. למרות שהרפורמה הצפויה נוגעת בראש ובראשונה בחברות וביחידים תושבי ארה"ב, תכולתה והשפעתה הצפויה חורגים מגבולות המדינה ועשויים להשפיע ישירות על עסקים ויחידים ישראלים שפועלים בארה"ב.

הרפורמה המוצעת – כל מה שצריך לדעת  

הרפורמה, שפורסמה מספר חודשים לפני הבחירות, מנטרלת בעיקרה את רוב קיצוצי המס (או הטבות המס) ליחידים בעלי הכנסות גבוהות ולחברות שהוענקו ברפורמת המס האחרונה שהועברה ע"י ממשל טראמפ בשלהי 2017. בנוסף, היא מטילה מיסים גבוהים יותר על הכנסות המופקות מחוץ לארה"ב, וממסה רווחי הון ודיבידנדים בשיעורי מס "רגילים" במקום בשיעורי המס המוטבים, שהיו נהוגים בארה"ב במשך עשרות שנים.

להלן קטעים נבחרים מהרפורמה המוצעת:

  1. העלאת שיעור מס החברות: הרפורמה תעלה את שיעור המס החברות מ  21% ל 28%. העלאת שיעור המס, בשילוב הפחתת הטבות מס הקיימות ליצוא שצפויה בכל מקרה בשנים הקרובות,צפויה לפגוע באטרקטיביות של ארה"ב כמקום להתאגדות חברת אם בינלאומית. אם זאת, ככל הנוגע ליזמים שהם אזרחים אמריקאים, ישנה במקרים רבים עדיפות להתאגדות החברה בארה"ב.  על כן, תרחישים בהם תיווצר סתירה בין היזמים לבין החברה בשליטתם, בקשר למקום התאגדותה, עשויים להיות יותר סבירים משהיו בעבר.
  2. מס מינימום של 15%: מס זה יושת על תאגידים עם מחזור של מכירות שנתי מעל מאה מיליון דולר. מס זה יחשב כמס אלטרנטיבי ויוטל כאשר מס החברות "הרגיל" יהיה נמוך ממנו.  אחת השאלות בעניין מס המינימום היא האם הוא יתווסף למשטר מיסוי אחר המכונה BEAT , שאף הוא נחשב כמס מינימום, או יחליפו.
  3. העלאת שיעור המס על חברות נשלטות זרות  (GILTI) מ 10.5% ל 21%: לפני רפורמת טראמפ ב 2017, חברות נשלטות זרות (חנ"ז) בבעלות חברות או יחידים אמריקאים היו ממוסות בארה"ב, במרבית המקרים, רק בעת חלוקת רווחיהן לבעלי מניותיהן האמריקאים.  על פי כללי ה GILTI  , שנוספו ב 2017,  מרבית רווחי החנ"ז ממוסים כיום באופן שוטף ללא תלות במועד חלוקת הרווחים. שיעור המס  בגין הכנסות אלו, נקבע באופן כללי כמחצית משיעור המס החל על רווחים שנצמחו בארה"ב. הרפורמה מציעה להעלות את שיעור המס בגין רווחים אלו ל 75% משיעור מס החברות הרגיל החדש המוצע. בהקשר הישראלי, אימוץ של חקיקה מעין זו עשוי לפגוע בצורה משמעותית בתחרותיות של ישראל בכל הנוגע לשימור והוספה של פעילות ייצור של חברות אמריקאיות בינלאומיות בישראל. 
  4. מיסוי רווחי הון ודיבידנדים בשיעורי מס "רגילים": רפורמת המס מציעה לעלות את שיעור המס על רווחי הון ודיבידנדים ליחידים בעליי הכנסה שמעל מיליון דולר בשנה מ 20% (שהוא שיעור המס בגין נכסים שהוחזקו מעל שנה) ל 39.6% שהוא שיעור המס המקסימלי שמוצע ברפורמה בגין הכנסות רגילות.
  5. ביטולפטור ממס בשיחלוף נכסי נדל"ן: רפורמת המס מציעה לבטל הקלת מספופולארית שמעניקה כיום פטור מס בשיחלוף נכס נדלנ"י מניב (הפטור הוא למעשה דחיית מס). לביטול הקלת מס זו עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת לרבות הקטנת היצע הנדל"ן הזמין למכירה באזורים שונים בארה"ב שעשוי להיות מתורגם בעליית מחירים.  
  6. מס רווחי הון על ירושות וצמצום הפטור בגין מיסי עזבון: למרות שהפרטים המלאים בשלב זה אינם לגמרי ברורים, הרפורמה צפויה להעלות את שיעור מס העיזבון ל 45% ולהקטין את הסכום הפטור ממס מ $11.5M ל $3.5M.  בנוסף, נבחנת הוראה להטיל מס רווחי הון על העיזבון או על היורשים.                            

ביידן חייב ליצר קונצנזוס

חשוב להדגיש כי זכיית המפלגה הדמוקרטית בנשיאות ארה"ב אינה אומרת בהכרח שיהיה ביכולתה של המפלגה להעביר את הרפורמה המוצעת על ידה. לצורך אישור, אפילו חלקי, של הצעת רפורמה מעין זו נדרש קונצנזוס בין שתי המפלגות בשני הבתים של הקונגרס והנשיא עצמו. לחלופין, שליטה של המפלגה הדמוקרטית בשני בתי הקונגרס (או לפחות 50 מושבים בסנאט ושליטה בבית הנבחרים) עשויה להספיק. נכון להיום, למפלגה הדמוקרטית יש רק 48 מושבים בסנאט (מתוך 100 סה"כ). עניין זה עשוי להשתנות בינואר הקרוב בבחירות לסנאט במדינת ג'ורג'יה. אם הדמוקרטים ינצחו בג'ורג'יה ויקבלו את שני המושבים הנכספים, תהיה להם שליטה מלאה בשני הבתים ובבית הלבן, שתאפשר להם להעביר את הרפורמה המוצעת. אם לא יקבלו את שני המושבים החסרים להם, תהיה להם הזדמנות נוספת בשנת 2022, בבחירות שיערכו במדינות אחרות בארה"ב, לזכות ברוב הדרוש בסנאט ולאשר את הרפורמה.

 אחרית דבר

כאמור, בשלב זה רפורמת המס המוצעת היא בגדר הצעה בלבד. ניתן להניח שעד לאימוצה, אם בכלל, יחולו בה שינויים רבים. יחד עם זאת, ראוי לזכור שהרפורמה המשמעותית היחידה שממשל טראמפ הצליח להשיג בשנות שלטונו היתה רפורמת המס (כזכור, טראמפ הבטיח רפורמה במערכת הבריאות, הקמת חומה לאורך הגבול עם מקסיקו ועוד), ולא בכדי. בהשוואה לרפורמות בתחומים אחרים כגון בריאות, צבא, תשתיות וכו', רפורמת מס היא יחסית פשוטה לאימוץ ולהשגת קונצנזוס בתוך המפלגה השלטת ובין חברי הקונגרס. בהנחה שכל נשיא אמריקאי שואף להשאיר את חותמו בצורה כזאת או אחרת, סיכוייה של רפורמת המס להיחקק, בהנחה שלדמוקרטים יהיה בסופו של דבר שלטון בקונגרס, אינם מבוטלים כלל.