30/06/2016

גידול פיריון העבודה יהיה חלק בלתי נפרד מתוכניות העבודה של ארגוני הבריאות בעולם ב-10-5 השנים הקרובות. החידושים והכלים הטכנולוגיים לניהול מערכות הבריאות יסייעו משמעותית בתהליך הזה. אלה הם שלושת התחומים העיקריים שחייבים לעבור שינוי:

התחום התפעולי

פיריון העבודה בגופי הבריאות ישתפר משמעותית בזכות שילוב בין הרבה שינויים קטנים. הטכנולוגיה תסייע לכך בעיקר בתחומים הבאים: 

  -   צמצום או מניעה של כפילויות מיותרות בתהליכי עבודה
  -   שיפור האמינות
  -   מתן כלים לזיהוי חולים שמצבם מידרדר, חולים בסכנת זיהום ויכולת לצפות אשפוז ממושך או אשפוז חוזר
  -   שיפור התקשורת והעברת המידע בין אנשי מקצוע 
  -   שחרור הצוות הרפואי ממטלות אדמיניסטרטיביות
  -   שיפור ניהול הזמנים ותהליכי העבודה
  -   ניהול מלאי ורכש 
  -   קביעת תורנויות והקצאת כוח אדם 
  -   ניהול עצמי של החולים במשימות אדמיניסטריביות כמו קביעת תורים

חישוב מסלול מחדש    

אימוץ הטכנולוגיות הדיגיטליות הוא הזדמנות לשנות את תהליכי העבודה מהקצה אל הקצה בתוך הארגונים וגם מחוץ לגבולות המסורתיים שלהם. הטכנולוגיה מסייעת להעניק טיפול ברמה המתאימה ביותר ולהקצות את התמהיל הנכון של אנשי צוות בהתאם לביקושים. ליכולת הזאת יש פוטנציאל להביא לחיסכון עלויות משמעותי ולשיפור היעילות של כוח העבודה.

ניהול בריאות האוכלוסייה

השינוי השלישי הוא מעבר מעבודה על פי נתיבים טיפוליים לעבודה על פי אוכלוסיות, ומהתמקדות בניהול בריאות החולה לדאגה לשיפור מצבה הבריאותי של האוכלוסייה לאורך זמן. שינוי כזה דורש מהפך מחשבתי ותודעתי בקרב ספקי שירותי הבריאות, ועיסוק בהתערבות מוקדמת, זיהוי מטרות, מתן אפשרות לניהול עצמי של החולים ותהליכי קבלת החלטות משותפים. 
כדי לגרום לשלושת השינויים האלה לצאת לפועל, מערכות הבריאות ייאלצו לסגל לעצמן כמה כלים:

   -   מערכות ניתוח נתונים הכוללות שימוש במודלי חיזוי שמשקללים גורמים התנהגותיים והיסטוריה רפואית כאחד.
   -   מערכות משוב, לימוד והשתפרות.
   -   שימוש במידע אישי על חולים מחוץ לתחום הרפואה – למשל, מידע שנמצא בידי חברות קמעונאיות, חברות תקשורת ומפתחי אפליקציות. 

 מה כל זה אומר בעצם?

איך הטכנולוגיה תשפיע על האופן שבו יספקו שירותי רפואה בעוד 20-10 שנה? יש מי שמאמינים שאת המציאות המסואבת והלא יעילה של היום תחליף מערכת שמתפקדת באופן אופטימלי, עם מידת ודאות קלינית גבוהה וחולים שבקיאים בניהול מצבם הבריאותי עד כדי כך שהם בקושי צריכים לראות רופא. הספקנים, לעומת זאת, רואים תמונה הרבה פחות ורודה שבה הרופאים כבולים למחשבים שמנסים לפענח נתונים בתוך ים של מידע, בעוד החולים קורסים תחת משימות ניהול עצמי.

לאור כל אלה, זו ההערכה המושכלת והזהירה ביותר שלנו לגבי עתיד התחום הזה:

ראשית, טכנולוגיות המידע והתקשורת אמנם יהיו הרבה יותר נוכחות, אבל נוכחותן תהיה הרבה פחות נראית לעין. עידן המחשבים שנגררים על עגלות במסדרונות בתי החולים כבר מזמן מאחורינו. הטכנולוגיה הרפואית תהיה הרבה יותר אינטליגנטית: המידע יאוחסן בענן ויאפשר לאנשי המקצוע להשתמש במכשירי מובייל עם גישה לכל המידוע הדרוש להם. יש כאלה שטוענים שהסמארטפון הוא הסטטוסקופ החדש, כשההבדל היחיד הוא שהפעם גם החולה מצויד בו.

הטכנולוגיה משנה גם את מערכת היחסים בין הרופא לחולה, מה שמצריך את הרופאים לפתח מיומנויות "קואצ'ינג" כדי לעזור לחולים להיות אקטיביים יותר בתהליך. הטכנולוגיה גם תשנה את מערכת היחסים בין הרופאים לבין עצמם, מכיוון שהיא תופסת טיפול רפואי כעבודת צוות. הגישה הזאת תיצור גם שיטות עבודה חדשות, שיסירו את המחסומים הקיימים כיום בין רפואה ראשונית, שניונית, רפואת הקהילה ובריאות הנפש. 

האתגרים הגדולים ביותר של ארגוני הבריאות יהיו קשורים לניהול האוקיינוסים של המידע והנתונים שיעמדו לרשותם. כל אנשי הצוות יידרשו להרחיב את מיומנותם בתחום המידע הרפואי וייכנסו למערכת תפקידים חדשים שקשורים לאינפורמטיקה.

גם אם עדיין לא ברור מה תהיה התוצאה של אימוץ מערכות הניהול המתקדמות, דבר אחד בטוח – הרבה יותר מסוכן להשאיר את הסטטוס-קוו הקיים. הטכנולוגיה כבר משנה מודלים של מתן טיפול רפואי, והתהליך הזה רק יילך ויואץ בעשר השנים הבאות. לכן הבחירה פשוטה: לאמץ אותה, או להישאר מאחור.