30/06/2016

אין הרבה נושאים שיש סביבם קונצזוס עולמי. אחד התחומים שדווקא כן זוכים להסכמה מקיר לקיר הוא שירותי הבריאות – לכולם ברור שהם נמצאים בפיגור של עשור לפחות מאחורי תעשיות אחרות בכל הקשור לשימוש בטכנולוגיות מידע כאמצעי להגדלת הפיריון ואיכות השירות ללקוחות (במקרה הזה החולים).

דו"ח שפרסמה באחרונה KPMG תחת הכותרת ‘Digital Health: Heaven or Hell’ בוחן את ההשפעה של טכנולוגיות דיגיטליות על הפיריון של כוח העבודה במערכות הבריאות, וממפה את ההזדמנויות הגדולות ביותר שהמערכות האלה יכולות להעניק כדי לשפר את התוצאות, החוויה והיעילות בתחום הזה.

תחום הביג דאטה – שבמקרה הזה כולל כמות אדירה של מסדי נתונים רפואיים זמינים - יכולה להיות המפתח למניעת מחלות ומוות, לקיצוץ עלויות הטיפול הרפואי ובסופו של דבר גם לחיזוי ההוצאות על בריאות בעתיד. לאור כל אלה, לא פלא שהביג דאטה נמצא כיום בחוד החנית של טכנולוגיית שירותי הבריאות. אבל – למרבה הצער ארגונים רבים עדיין מתעלמים ממלוא הפוטנציאל שלו.

הטכנולוגיות המתקדמות גם משחררות את החולים מהמעמד הפסיבי שהיה להם עד היום ומעודדות אותם להיות מעורבים ואקטיביים. החולים גם יודעים היום לדרוש מערכת שכל חלקיה מתואמים ומתקשרים זה עם זה וגם מעניקה להם שירותים וכלים בתחום הבריאות. הטכנולוגיה מעצימה את החולים בכך שהיא מעניקה להם מידע, יכולת ניתור עצמית וסיוע בקבלת החלטות.

בזכות היכולת ל"נהל" את מצבם הבריאותי, שיעור שביעות הרצון של החולים עולה ובהתאם העלויות התפעוליות ועומסי העבודה של הצוות האדמניסטרטיבי יורדים. בנוסף, התנועה הגוברת הזו מכיוון המטופלים יוצרת מומנטום לשינוי כולל הן מלמעלה-למטה והן להיפך. 

התעשיות הרפואיות אמנם עשו התקדמות משמעותית מבחינת הטמעה של מערכות דיגיטליות, אבל פעמים רבות הן גם סבלו מכשלים טכנולוגיים מביכים. היסטוריה רצופת אכזבות ובעיות בתחום הזה מוכיחה שהטכנולוגיות הדיגיטליות לא ישתפרו מעצמן. כדי ליצור שינוי אמיתי בשירותי הבריאות, ספקי השירותים האלה חייבים למצוא דרכי עבודה חדשות. על מנת שכל אלה גם יצליחו בסופו של דבר, הם חייבים לשים דגש על שני נושאים קריטיים:

הנושא הראשון הוא מתן עדיפות עליונה לחולה – שימוש בטכנולוגיות שמאפשרות לחולים לנטר את עצמם ולנהל את מצבם. הטכנולוגיות האחרות לרוב מכוונות לגורמים המקצועיים והמנהלתיים ומסייעות להענקת טיפול מותאם אישית ולשיפור הטיפול המערכתי. הנושא השני הוא חתירה לחשיבה יצירתית וחדשנית, המנותק מכל המגבלות הקיימות ומההרגלים הישנים.

למערכות הבריאות לא פשוט לנווט בתוך המים הסוערים של הסביבה החדשה והמאתגרת הזאת. יש בה לא מעט מכשולים ומהמורות. אבל אין ספק שהטמעה נכונה של טכנולוגיה תהיה מה שיבחין בין ספקי בריאות מצליחים ולא מצליחים בעשור הבא. לנוכח הלחצים שמופעלים עליהם לרסן את העלויות ובמקביל להעניק טיפול איכותי, הם לא יכולים להרשות לעצמם לא לעשות דבר. 

הדו"ח מראה שפעמים רבות בתי החולים והמרפאות מתקשים להתמודד עם תקופת ההסתגלות המתסכלת והירידה בפיריון העבודה הכרוכות בהטמעת מערכות חדשות. תקופת ההסתגלות הזו נמשכת לרוב כשנתיים, ורק לאחריה רואים את התועלות הרבות שמעניקה המערכת החדשה. ארגונים מצליחים התגברו על המכשלה הגדולה הזו והתמקדו בלמידה מתמשכת וכוונון חוזר ונשנה של המערכות עד שהגיעו לנקודה שבה ההשקעה התחילה להשתלם.

חשוב לציין שהתכנון והפיתוח של טכנולוגיות דיגטיליות למערכות בריאות עדיין מתקיים בעיקר במדינות מערביות. עם זאת, השווקים המתעוררים מאמצים רבים מהחידושים בקצב גובר והולך ואפילו בעלויות נמוכות יותר. כל אלה מגדילים את הסבירות שבעתיד נראה מיזוג גלובלי של היכולות הדיגיטליות בתחום שירותי הבריאות.