30/06/2016

תכנוני המס, התרגילים וההתחמקויות ממס הן תפוח האדמה הלוהט של הרגולטורים בשנים האחרונות. "מסמכי פנמה" שנחשפו באחרונה רק מחזקים את ההבנה האוניברסלית שמגפת מקלטי המס מונעת מהממשלות חלק משמעותי מהכנסותיהן ופוגעת אנושות בהוגנות של מערכות המיסוי.

ארגון המדינות המפותחות ה-OECD קבע תקן בינלאומי בנושא החלפת מידע אוטומטי (AEOI – Automatic Exchange of Information) בחשבונות פיננסיים לצורכי מס (CRS – Common Reporting Standard). המודלים החדשים האלה האלה הם חלק ממגמה הולכת וגוברת של יצירת נורמות בינלאומיות בתחום המסים ששם לעצמו למטרה לסיים את עידן הסודיות של הבנקים והמוסדות הפיננסיים ולייצר שקיפות רבה יותר במערכת הסבוכה הזאת.

ה-AEOI, שכבר אושר על ידי שרי האוצר של מדינות ה-G20 (וישראל התחייבה להצטרף אליו ב-2018), מחייב את המדינות ואת רשויות המס והמשפט לרכז את כל המידע הפיננסי מהגופים הפיננסיים שפועלים בשטחן ולהעביר אותו באופן אוטומטי למדינות אחרות על בסיס שנתי.

מוסדות פיננסיים שעדיין לא התחילו להתכונן ליישום ה-AEOI וה-CRS חייבים להתחיל לבחון כיצד ישפיעו התוכניות האלה על פעילותם. בתהליך הבדיקה הזה, כדאי שישימו לב לנקודות הבאות: 

  • זו תוכנית בסדר גודל אדיר: ה-CRS עולה בהיקפו על הסכמים כמו FATCA (חקיקה אמריקאית המחייבת בנקים מחוץ לארה"ב למסור לרשות המסים האמריקאית מידע על לקוחות שהם אזרחי ארה"ב) מאחר שהוא לא קובע סף מינימום לגודל החשבון של הלקוחות (שעומד על 50 אלף דולר במקרה של FATCA) שמהם ייאסף המידע, וגם בנקים מקומיים או קטנים אינם פטורים ממנו.
  • הציות יעלה לא מעט כסף: מאחר שהוקצב זמן קצר מאוד ליישום AEOI המוסדות הפיננסיים חייבים למצוא פתרונות טכנולוגיים מערכתיים ולבצע מהלכים יקרים של פנייה ללקוחות. 
  • חוסר ודאות משפטי: איסוף המידע, אחסונו והדיווח עליו כפי שנדרש ב-CRS עשוי להתנגש בחלק מהמדינות עם חוקי חיסיון מידע ולכן מוסדות פיננסיים רבים ייאלצו לקבל רשות מהממשלות לעשות זאת.
  • חייבים להגדיל את הגישה: מאחר שללקוחות רבים יש יותר מתושבות אחת, ממשלות ומוסדות פיננסיים צריכים לאחד כוחות ולאפשר גישה רחבה כדי להגדיל את הגישה למידע על כל התושבים החבים במס. שיתוף פעולה כזה ימנע את הצורך לסקור מחדש את רשימת הלקוחות בכל פעם שמדינה נוספת מצטרפת לתוכנית.
  • נחיתה רכה: מאחר שעדיין ישנו חוסר ודאות משפטי מסוים, חשוב מאוד שהממשלות יאפשרו לרשויות המס לצמצם את הסנקציות על מוסדות פיננסיים שעשו מאמץ סביר כדי לציית לתקן, לפחות במשך תקופת מעבר שתוגדר באופן ברור.
  • הגדלת שיעור התגובה של הלקוחות: המוסדות הפיננסיים חייבים להיות הראשונים שיזהו את הלקוחות שאינם תושבי המדינה וגם יתגברו על שיעורי התגובה הנמוכים מצד הלקוחות לניסיונות שלהם לאסוף את המידע הזה. הממשלות בוחנות כיום את האפשרות להעניש או לקנוס לקוחות שלא יצייתו להוראות.

מוסדות פיננסיים שעיניהם נשואות אל העתיד כבר הבינו שה-CRS מאפשר גם להרחיב את המודלים העסקיים, לשפר את שירות הלקוחות, ליצור זרימה טובה יותר של הפעילות ולשכלל את פיתוח המוצרים. חלק מהחברות מנצלות את היתרונות של האיכות המשופרת של המידע שמתקבל כדי לפתח יכולות אנליטיות שייאפשרו להם להכניס מוצרים ושירותים מפולחים יותר.

איך להתארגן לקראת יישום ה-CRS?

המוסדות הפיננסיים במדינות הראשונות ליישם את התקנות החדשות חייבים לגבש פיתרון מערכתי שיאפשר גמישות בשינויים עתידיים. כדאי למוסדות האלה לבדוק מהו היקף המשאבים הדרוש להן כדי לציית לתקנות, איזו הכשרה צריך לתת לצוות שעובד מול הלקוחות, איזו צורת תקשורת כדאי לפתח עם הלקוחות סביב הנושא ואיך אפשר לייצר מצב שבו ינתן בזמן דיווח מדויק כך שהממשלה לא תבקש מהם מידע נוסף. מאחר שכמעט כל פונקציה בבנק מושפעת מתוכנית CRS, חייבים לייצר תוכנית תקשורת ברורה שתאחד בין אגפים, תפקידים וסניפים שונים שלרוב אין קשר ביניהם.

השלבים הבאים ב-AEOI

הציות לתוכניות החדשות יהיה מורכב ויקר, בייחוד מאחר שהן מאלצות את הגופים הפיננסיים לפנות ללקוחות, מהלך הכרוך באי נוחות רבה לכל הצדדים. קיימים כמה כלים טכנולוגיים בשוק שיכולים לסייע ליעילות ולאפקטיביות של הציות לתוכניות אבל ייקח זמן להטמיע אותם במערכות, לכן הזמן להתחיל לתכנן הוא ממש עכשיו.