20/02/2017

ארגוני הבריאות נתונים היום ללחצים הולכים וגוברים "להחליף דיסקט": אם בעבר הם פעלו במודל של רפואה "מבוססת כמות", כלומר נמדדו לפי כמות החולים המטופלים והפרוצדורות הרפואיות, היום הם נמדדים על פי רפואה "מבוססת איכות", שמשמעותה התוצרים הקליניים והמידה שבה באמת הצליחו לפתור את הבעיות מהן סובלים המטופלים. המגמה הזו דורשת ממערכות הבריאות לשפר את הביצועים הקליניים לאורך כל רצף הטיפול, תוך הפחתת עלויות.

כדי להצליח בכך, ארגוני הבריאות חייבים לעבור שינוי תפיסתי ומבני, ולמעשה להפוך ממוסדות מנותקים זה מזה למערכות שמסתכלות על התמונה השלמה של התהליך אותו עובר המטופל עד החלמתו. השלמת תמונה זו יכולה להתבצע על ידי שימוש נכון בדאטה ואנליטיקס, כפי שמוסבר בהמשך. 

המערך הטיפולי של חלק גדול מספקי שירותי הבריאות נמצא כיום במצב שאינו בר קיימא בכל הקשור לאיכות ולעלויות. הסיבות העיקריות לכך הן שספקי שירותי הבריאות פועלים במנותק זה מזה, מה שפוגע ברצף הטיפולי. סיבה נוספת היא שהטיפול התמקד בפונקציה שאותו ממלא ספק השירות ולא בכלל הצרכים של המטופל, וכך הטיפול בחולים נעשה בצורה לא עקבית מבחינה קלינית, תפעולית ופיננסית. בנוסף, המידע הרפואי והנתונים על המטופל שמהם ניתן להפיק תובנות והחלטות מושכלות לא תמיד עובר איתו בין המוסדות הרפואיים וכך נקטע הרצף, ובמקביל מערכות הדיווח של הרופאים, האחיות ושאר הגורמים המטפלים לעיתים מוגבלות מאוד. פיתרון לאי רציפות מסוג זה מוצע בהמשך באמצעות מערכת דאטה ואנליטיקס.

אלה הם השינויים העיקריים שעומדים להתרחש בארגוני הבריאות:

  1. במקום להתמקד בכמות החולים והפרוצדורות הרפואיות, ארגוני הבריאות יתמקדו בשותפויות ורשתות שייצרו ערך עבור המטופל לאורך כל הרצף הטיפולי.
  2. במקום להתמקד בשמירה על נכסי בית החולים, יתמקדו במתן שירותי בריאות למטופל.
  3. כיום הטיפול מתמקד לרוב באפיזודות השונות של המחלה. ארגוני הבריאות של העידן החדש יתמקדו במניעת המחלות, "ניהול המחלה" ובריאות האוכלוסייה.
  4. ארגוני בריאות רבים סובלים מחוסר אחידות באיכות הטיפול ובהתנהלות הפיננסית. ארגוני הבריאות של המחר יתמקדו באיכות הטיפול ובצמצום מספר המוסדות הרפואיים שהחולה נאלץ לנדוד ביניהם במהלך תקופת הטיפול.

הטמעת השינויים הדרושים בארגוני הבריאות

שיפורים בהיבט הקליני: ארגוני הבריאות חייבים לגבש ולהטמיע סטנדרטים שיוצרים נתיבים טיפוליים שמסתמכים על רפואה מבוססת-ראיות (EBM) וכן על פרוטוקולים מוסדרים. על מנת להצליח בכך, חייבים לרתום למשימה את כל חברי הצוות הרפואי ולדאוג שהשינויים יתבצעו לאורך הרצף הטיפול כולו – חדר מיון, אשפוז, המשך טיפול בבית או בקהילה וכן הלאה. בנוסף, יש לארגן מחדש את פרוטוקול היחס לחולה, שילווה בהדרכה צמודה לרופאים ולדאוג לשיתוף פעולה בין-מקצועי בין הרופאים השונים.

מדדי שונות: לרוב ישנן סטיות מהנתיב הטיפולי המומלץ על פי ההנחיות הטיפוליות מסיבות רבות, כמו מידת המורכבות של אוכלוסיות חולים מסוימות, שוני בהעדפות הטיפוליות בין מוסדות שונים, הבדלים במסלולי ההכשרה של הצוות הרפואי וכן התפתחויות טכנולוגיות. אחת הדרכים החשובות ביותר למדוד את השפעת הסטיות הללו על האיכות והעלות היא להשתמש בדאטה ואנליטיקס כדי לזהות אותן.

דאטה ואנליטיקס: אחד מגורמי המפתח לשיפור בארגוני בריאות, שרובם עדיין מתקשים לכמת את ההשפעה והעלות של מתן טיפול רפואי. אחת הנקודות החשובות היא ליצור קשר בין טיפול איכותי לעלויות נמוכות לאורך כל רצף הטיפול. הבעיה היא שרבים מהחולים מקבלים טיפול מחוץ ל"קירות" המוסד הרפואי המסוים, ולכן אותו מוסד יוצא מתוך הנחה שאין לו את כל המידע הדרוש כדי לקבל תמונה מלאה של היחס בין עלות לאיכות. דאטה ואנליטיקס יכולים לסייע בניתור המידע לאורך כל רצף הטיפול. 

חישוב עלות הטיפול הכוללת לאורך כל רצף הטיפול:

הערכת ההצלחה של הטיפול בחולה תלויה בעלות הכוללת של הטיפול בו. עלות הטיפול הכוללת לוקחת בחשבון את מכלול ההוצאות על שירותי בריאות של מטופל או של אוכלוסיית מטופלים וכוללת טיפול משני, אשפוז, טיפול במרפאות חוץ, בתי מרקחת וייעוצי מומחים. בסופו של דבר, הספקים מתוגמלים על פי הצלחת הטיפול ולא היקף הפעולות שכלולות בו. איסוף הנתונים על כל התחנות שהמטופל עובר בהן על רצף הטיפול עוזר לזהות הזדמנויות לשיפורים קליניים ובסופו של דבר משליך על המערכת הרפואית כולה:

ספקי שירותי הבריאות צריכים לפעול יחד כדי להעניק למטופל טיפול שלם. הם חייבים להסתכל מעבר ל"דלת אמותיהם" ולקחת בחשבון את הגורמים הבאים:

  1. הבנת צרכי המטופל לאורך רצף הטיפול.
  2. מהו תפקידם של ספקי שירותי הבריאות השונים בתוך רשת המוסדות הרפואיים.
  3. גיבוש נתיבי טיפול, הנחיות רפואיות ופרוטוקולים מתאימים.
  4. יצירת שיתוף פעולה ואחידות בין כל ערוצי הטיפול השונים – אקוטי, פוסט-אקוטי ותמיכתי – בהתאם למידע על המטופלים שמגיע ממערכת הרישום הרפואי הממוחשב (EMR).
  5. מבנה טיפולי מסודר: מתמקד באיכות הטיפול, בבחינת התועלת של הטיפול ובהעברת המידע בין הגופים המטפלים השונים כדי להבטיח המשך טיפול איכותי והפחתת הסיכוי להישנות הבעיה.
  6. תיאום בין-מקצועי של הרופאים.