04/07/2017

שקיפות היא אחת מ"מילות הבאזז" הלוהטות בתחום מערכות הבריאות בשנים האחרונות. הרתיעה שהיתה בעבר מחשיפת נתונים על תוצאות קליניות, ביצועים פיננסיים, מדדי איכות הטיפול הרפואי, השירות למטופל וכו', התחלפה לאט לאט בהבנה שהשקיפות מאפשרת למטופלים לעשות בחירות מושכלות יותר לגבי מצבם הרפואי ומשפרת משמעותית את האיכות הכוללת של הטיפול שניתן להם.

יחד עם זאת, ממחקר מקיף שערכה KPMG באחרונה ב-32 מערכות בריאות גדולות ברחבי העולם, עולה שמוקדם מדי לחגוג את עידן השקיפות בשירותי הרפואה. "ממצאי המחקר מעידים על כך שמערכות הבריאות עדיין לא מצליחות להפיק את המיטב מההתקדמות בתחום שקיפות המידע", אמר מארק בריטנל, ראש תחום שירותי בריאות ב-KPMG גלובל. "התוצאות מראות על חוסר קוהרנטיות גבוהה, בעיקר מבחינה אסטרטגית".

כדי להבין את תמונת המצב של נושא השקיפות במערכות הבריאות, צריך לקחת קודם צעד אחד אחורה. מתברר, כך עולה מהמחקר, שכלל אין הסכמה על ההגדרה של "מערכת בריאות כשקופה". "הפרשנויות משתנות בין המדינות ובין בעלי העניין, מה שמעיד על חוסר בהירות אסטרטגית לגבי מהי שקיפות ואיך משתמשים בה ככלי לשיפור", אומר בריטנל.

KPMG מגדירה שקיפות על פי שישה פרמטרים (על בסיסם גם נמדדו מערכות הבריאות שנחקרו):

  1. איכות הטיפול הרפואי: פרסום מדדי הביצועים של מערכות הבריאות, בייחוד לגבי איכות התוצאות והתהליכים (שיעורי תמותה, אשפוזים חוזרים, זמני המתנה בחדר מיון וכיו"ב).  
  2. חוויית המטופלים: איך המטופלים תופסים את השירות הרפואי שקיבלו ואת תוצאותיו (כמות התלונות, ההמלצות וכן הלאה). 
  3. פיננסים: מידת השקיפות בנוגע למחיר שגובים מהחולים או מחברות הביטוח, עד כמה מצבה הכספי של מערכת הבריאות חשוף לעיני הציבור וכן הלאה. 
  4. ממשל תאגידי: מידת הפתיחות של תהליכי קבלת ההחלטות, הקצאת המשאבים, בקרת איכות ומנגנוני מהימנות (שמירה על זכויות החולה, מעורבות המטופלים והקהילה).
  5. מידע רפואי אישי דיגיטלי: נוחות הגישה אליהם, השמירה וההגנה על המידע הרפואי הפרטי.
  6. נגישות והשוואתיות של המידע הרפואי : עד כמה כל המידע הרפואי נגיש, אמין, מעודכן ושמיש באופן שרלוונטי לכל בעלי העניין.

מטרת המחקר היתה לקבוע למה זקוקות מערכות הבריאות כדי לממש את הפוטנציאל של השקיפות המערכתית לשמש סוכן שינוי חיובי ורב עוצמה. התוצאות חושפות פערים גדולים בין הפרמטרים השונים: "משילות" ו"פיננסים" קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר, בעוד שמידע רפואי על "איכות הטיפול הרפואי" קיבל את הציונים הנמוכים ביותר, מה שמעיד על כך שמדובר בתחום המרכזי שבו מערכות הבריאות חוששות לפרסם מידע רפואי. ככלל, נמצא שאף מדינה לא מתייחסת לעניין השקיפות באופן אסטרטגי מספיק.

מהמחקר עולה כי מדינות סקנדינביה אמנם מובילות בתחום השקיפות (דנמרק, פינלנד, שוודיה ונורבגיה), אבל רבות מהמדינות המתועשות משתרכות הרחק מאחור. הקבוצה השנייה היא אוסטרליה, הולנד, ניו זילנד, בריטניה, פורטוגל וסינגפור. בקבוצה השלישית סין והודו.

ישראל מפתיעה לטובה

ישראל דורגה במקום ה-12 במחקר, לפני מדינות כמו קנדה, גרמניה, צרפת ושוויץ. לדברי חגית פילו, שותפה וראש תחום הבריאות ב-KPMG סומך חייקין: "התוצאות ממקמות את ישראל במקום טוב מאוד, הן בדירוג העולמי והן בקרב מדינות ה-OECD, עם ציון של 62% לעומת ממוצע כללי של 55%". לדברי פילו, "דירוגה הגבוה היחסי של ישראל עשוי להיות מפתיע לאור העובדה כי ההוצאה לבריאות בישראל מסתכמת בכ-7.7% מהתמ"ג, לעומת כ-8.9% ב-OECD, יחד עם הסיקור החדשותי שלעתים אינו מחמיא. ישראל מצטיינת בתחום של מידע רפואי דיגיטלי ודיווח על חוויית המטופלים. מתוך 32 מדינות שהשתתפו במחקר, ישראל היא אחת מארבע מדינות בלבד המאפשרות גישה online למידע רפואי המשמש את המטופלים, קופות החולים ובתי החולים".

למרות ששקיפות במערכות בריאות היא עניין קריטי, עד היום היא לא באמת הצליחה לשנות את איכות השירותים הרפואיים והעלויות שלהם. פעמים רבות מדי ההתקדמות בתחום היתה סימבולית בלבד ורק יצרה מחלוקות בין פוליטיקאים אידיאליסטיים לבין קבוצות לחץ מקצועיות. אפילו המדינות המובילות בתחום נאלצות היום להתמודד עם שאלות קשות בנוגע לערך האמיתי שהביאו כל המאמצים האלה.

שקיפות גם יכולה להזיק

מהמחקר עולה כי השקיפות, כמו כל כלי בעצם, יכולה להועיל או להזיק, או קצת משניהם. כך למשל, פרסום מידע רפואי משפיע על רמות האמון במערכות הבריאות, יכול ליצור התמקדות מוגזמת במדדים מסוימים ולהביא למסקנות שגויות. שכן קרו מקרים בהם אנשי צוות רפואי לא הסכימו לעבוד עם קולגות שדירוג הביצועים שלהם לא היה גבוה. כמו כן, אם המגמות הנוכחיות יימשכו, סיכוי גבוה שמערכות בריאות רבות יוצפו בדרישות לאספקת מידע שיפריעו להן להתמקד בשיפור השירותים הרפואיים ואף יעודדו תרבות של ענישה ושיימינג, מה שבסופו של דבר יביא להתנהלות פחות שקופה.

למרות כל אלה, המחקר מוכיח שיש עדיין המון פוטנציאל בלתי ממומש בתחום השקיפות של מערכות הבריאות. 

אלה המגמות ש-KPMG צופים שיתפתחו בחמש השנים הקרובות:

  1. השקיפות תיתפס פחות ככלי לשיימינג ויותר ככלי לקבלת החלטות חכמות.
  2. עדכון הנתונים בזמן אמת ייעשה זמין ויעיל יותר, כמו למשל סטרימינג של וידיאו בשידור חי לרופאים. 
  3. למטופלים יהיה קל יותר לקבל החלטות מושכלות לגבי הטיפול הרפואי בזכות ניטור ומדידה של מידע רפואי חיוני ומתן גישה נוחה אליו.
  4. מהפכת המידע הנגיש – ככל שיותר מערכות בריאות יתחברו לזרם "המידע הפתוח" יהיו יותר ספקי צד שלישי שיציעו פרשנות משלהם למידע הרפואי הזה.
  5. כלי "תמחור שקוף" ישתפרו בהערכת העלות הצפויה של השירות הרפואי עבור המטופלים, ויסייעו להם לבחור את השירותים המשתלמים ביותר.